אור ברסלב
מעשה ניסים על הגדה של פסח מגיד › עבדים היינו

מעשה ניסים על הגדה של פסח· רבי יעקב לורברבוים מליסא

מגיד · עבדים היינו

מה נשתנה

פסקה ב

עבדים היינו. הספיקות שבפיסקא הזאת שצריכים השקפה והתעוררות קצתם עמד עליהם בעל מעשה ה'. א) היאך תהיה תשובה זו נאותה אל השאלות ששאל ומה גם שבש"ס משמע שתשובה זו היא כוללת לכל מה שישאל התינוק. ב) שהתחיל בעבדים וסיים במשועבדים. ג) למה הזכיר שהיה ביד חזקה. מה טובה היא לנו במה שהיה ביד חזקה. ד) מנין לו שאילו לא הוציאנו היה גם בני בנינו משועבדים הלא תחת אפשרות יש שנצא אנחנו אף אם לא היו יצאו אבותינו. ה) למה אמר לפרעה ולא אמר סתם במצרים. ובהתרת הספק הראשון נאמר כי לאשר שתשובה זו נאמר עיקרה לנשים ולקטנים שאינן בהשג יד להשיגם טעמי המצות. ומה גם שרוב ענייני המצות הם עלומי הטעם אף מהמשיגים ולא ידע אנוש ערכם. לכן בחר המגיד בתירץ זה שכתבה התורה שהוא תירץ כולל על כל המצות שאנחנו מחויבים לקיים מצותיו יתברך וחוקיו אף שהן עלומי הטעם כי כדאי היא היציאה שנקבל גזירותיו וחוקיו אף שהן עלומי טעם דהא בהיותינו עבדים לפרעה בודאי שהיינו מקיימים מצות פרעה וגזרותיו אף שלא היינו יודעים טעמי הדרים כגזרת מלך על עבדיו. ולזה אמר המגיד (לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלהינו משם ולקח אותנו שנהיה עבדים למלך מלכי המלכים הקב"ה ודאי כדאי היא היציאה שנקבל גזרת ממ"ה אף שהן עלומי הטעם כדרך שקבלנו על עצמנו גזרת מלך הדיוט. והזכיר שהיה (ביד חזקה ובזרוע נטויה) להיות כי זה הוא הטובה הגדולה שבגדולות שאין למעלה הימנה כי בודאי הרבה ריוח והצלה לפניו להוציאנו מבלתי הראותו היד החזקה וגבורותיו לעיני העמים כגון שיתן בלבם לשחרר אותנו מדעתם רק שעשה זה למענינו לטוב לנו לחיותינו כהיום הזה כמבואר בכתוב בפ' ואתחנן והוא בהיות כי הכל גלוי לפניו וידע שעתידין אנחנו לחטוא בהרבה פעמים עד שכמעט היה ראוי לכלותינו. ולא היה יכול משה לבקש רחמים רק מחמת חילול כבודו ית' בין העמים כמו שאמר בכל תפלותיו למה יאמרו מצרים. וזהו מחמת שהיה ביד חזקה ונגלה לעין כל שהוא ית' המוציא ואנחנו בניו. משא"כ אלו לא היה ביד חזקה לא היה נגלה שהוא יתב' המוציא ושאנחנו בני אל חי. ולא היה חילול כבוד ולא היה לו שום טענה נגד מדת הדין. וכיון שלהיציאה מהגלות אין אנחנו ראויים לה שום פעם ואף ממצרים לא יצאנו רק משום זכות אבות כענין שאמר וזכרתי את בריתי אברהם וכו' או מצד ברית אבות וכ"ז כבר תמה אחר שקיים הבטחתו שהבטיח להוציא אותנו אחר ת' שנה וגם זכות אבות כבר תמה והיה גלוי לפניו שעתידין אנחנו לומר טוב לנו עבוד מצרים ואז כאשר היינו שבין אחר היציאה מדעתנו למצרים איזה ענין וסיבה היה לנו שנצא ודאי שהיינו ח"ו מוחלטין. ולזה סיים (במשועבדים היינו לפרעה במצרים) כי בתחלה לא היה עלינו רק שם עבדים כי עבד הוא שם הנופל על עבד שהוא לזמן ובתחלה לא היינו רק בחינה זו כיון שאחר ת' שנה היינו מחוייבין לצאת מחמת קיום הבטחתו. אבל כשהיינו שבין למצרים ודאי שהיינו מוחלטין ח"ו כי לא היה לו ית' פ"פ נגד המקטריגים. משא"כ כשהוא ביד חזקה אף שזכות אבות וברית אבות תמה כבודו ית' לא תמה וכשאנחנו בגלות אין חילול לכבוד גדול מזה מחמת שנגלה לכל העמים שנקנינו לעבדים לו יתברך ואפילו הדיוט כשנתקלקל הדבר שעשה בתחבולות רבות נתחלל כבודו מכ"ש ממ"ה ויש לו פתחון פה נגד המקטריגים לומר כמפורש בכל תנ"ך ובזה מובטחין אנחנו בבירור שיחדש ימינו ונחיה בצילו ית' ולזה סיים (ואפילו כלנו חכמים וכו' כלנו יודיעם את התורה מצוה עלינו לספר וכו') פי' שאם לא היה בענין הסיפור רק לספר מה שהיה והסיפור למי שיודע הדבר הוא למותר וכמעט קץ בשמיעתו. וגם אין בזה צורך כ"כ כי מה דהוה הוה רק עיקר חיוב הסיפור לדרוש על כל פרט ופרט היאך נתכוין הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו בכל פרט לטובתינו עד עולם ואילו לא היה עושה הטובות הללו שמספר למיעוט ערכנו ורוב חטאינו לא היינו כדאי אפילו להיות קיימים לפניו והיה צופה ומביט בכל טובה שעשה שהיה בטובה ההיא טובה לנו ולזרענו עד עולם. ולזה נתייסד בהלל הגדול לומר על כל טוב שחושב כי לעולם חסדו לומר שאין לחשוב כי הטובה לא היה רק לדור ההוא רק כח הטוב והחסד ההוא הוא קיים לעולם ולעולמי עולמים ויותר מה שנעיין במעשה הטוב שעשה נכיר בטובה היאך הטובה ההיא ג"כ טוב לנו בכדי לחיותינו כהיום הזה. ולזה מסיים (שכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח). ולזה מביא מעשה וכו'.

תוכן העניינים

מעשה ניסים על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה