מעלת אמירת הקורבנות קודם שחרית
רבי ישמעאל אומר
אח"כ אנו אומרים ברייתא דר' ישמעאל, (ומקורו בספרא פ"א) ותקנו לאמרה כדי שאדם יצא ידי חובת לימוד גמרא, שנאמר לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד (קידושין ל), וכתב המ"ב (שם) שבחרו ברייתא זו מפני שהיא תחילת תורת כהנים שהיא ראש לכל פרשת הקרבנות, ועל כן קבעוה אצל הקרבנות. והוסיף שאין עולה לו ללימוד אלא למי שמבין. וכתב בספר עוד יוסף חי (פרשת מקץ ט) שלכן חייב כל אדם ללמדם. וכתב היעב"ץ שעל פי הסוד – מדות אלו רומזות לי"ג מידות הרחמים, כמש"כ בכתבי האריז"ל ובספר בני יששכר.
וכ"כ בספר אור לציון (ח"ב פ"ז הערה א) שיש ענין גדול לומר ברייתא דרבי ישמעאל, ובספר שער הכוונות וכן בסידור הרש"ש הביאו בה כוונות וסודות גדולים, ועל כן אף עדיף לדלג חלק מפסוקי דזמרה כדי לאמרה, וכן כתב כה"ח (סי נ' אות ד) וז"ל: מ"מ מועיל זה התיקון ג"כ למי שאינו לומד גמרא בכל יום, כגון שהוא עוסק בדברי הפוסקים או בדברי קבלה וכיוצ"ב, או אפילו למי שלומד גמרא בכל יום אפשר דיש ימים שאין אותה הסוגיא בלולה, דדוקא בימיהם שהיו בקיאין הרבה בלימוד הגמרא ולמדין הרבה – יבא בלימודם מקרא משנה וגמרא, לא כן עתה כי לא כל אפיא שוין, ועל כן יש ליזהר בזה, ובפרט בפרשת התמיד ופיטום הקטורת ואנא בכח ומשנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, יש בהם כוונות ודברים בסוד כמבואר בשער הכוונות ובסידור הרש"ש ז"ל עכ"ל.
מכל הנ"ל אנו למדים כמה חיוב ומעלה לומר סדר הקרבנות הנתקן בסידורים לפני שחרית, הבה נתחזק באמירתם, ובפרט בימים קשים אלו שעם ישראל זקוק לרחמי שמים מרובים.
סוף הספר