אור ברסלב

מעיל צדקה· רבי יונה לנדסופר

לא

ל

בלומדינו במכו' נתעורר אצלינו ספק בדין כתיבת קעקע אם האיסור לענין חיוב מלקות בעניין שיהי' בו כתיב' ממש כעין אותיות מושכמים אף כי סתמא דמילתא לא בעינן כתב אשורית דדווקא בס"ת ותפילין וכיוצא בו בעינן כתב אשורית על ספר מדכתי' וכתבתם כתב תם וגזירה שוה דגמירי להו מכתב לך את כו' אבל במקום דלא גמירי להו לא מכל מקום כתב מוסכם בעינן או נימ' דמחייב נמי בשריטה בעלמא או איזה רושם שיהי'

כי לכאורה מלשון הרמב"ם שבסוף הלכ' ע"כ והעתיקו הש"ע משמע שאינו צריך לכתוב אותיו' כי ז"ל שם דין י"א כתובת קעקע האמורה בתורה הוא שישרט על בשרו וימלא מקום השריטות דיו או כוחל או שאר צבעוני' הרושמים:

וגם מדאמר שם בש"ס מכות מותר ליתן אפר מקלה ע"ג מכתו דמכתו מוכיח עליו משמע אף על גב דליכ' אותיות דסתמא דצורת מכתו אינה אותיות ואפ"ה צריך לומר דמכתו מוכיח עליו הא לאו הכי לא ולפחות ה"ל לפרש נמי משום דאינו כתב א"ו דלא בעינן כתב אותיות:

וגם מדלא מצינו דיכתוב בו כמה אותיות בעינן כמו שמצינו דהצריכו גבי שבת משמע דלא בעינן כתב ממש:

ויש להביא עוד ראיי' לזה ממה דאיתא בשבת דף ק"ד ע"ב דאמ' ר"א לחכמי' א"ל שוטה היה ואין מביאין ראי' מן השוטים ואי ס"ד דכתוב' קעקע צ"ל כתב אותיות ממש א"כ הרי התורה קראו כתיבה ולמה לא יחייב עליו בשבת ולמה לא הביא ר"א ממנו דמסתמא כיון דחייב' התורה דווק' בכך ע"כ צ"ל שהי' מנהגן של ע"כ בכך שהרי משום חוק' שלהם אסרה התורה וא"כ הרי נהגי בכך ואפשר דלא ה"ל לתרוצי על זה שוטה הוי כיון דרוב ע"א נהגו כן

ואין לומר דשאני התם שהיו ממלאין השריט' דיו או צבעוני' לכך נקרא כתב אבל בשורט לבד אין להביא ראי' מכתובת קעקע י"ל דהא ודאי משום שאינו ממולא דיו לא פטרו חכמים דלענין שבת אלו נקרא כתב לא בעינן כחול או דיו בתוכו דסגי ברישומו ניכר כמו בחוקק באבן ועץ וכיוצא בו ולא פטרו כ"א משום שאינו מן המנהג ואלו קראתו התורה כתב שוב לא פטרו וכן לא הוי מתרצי בכך במה שאמרו שוטה הוי כיון דמשום חוק שלהם נאמר לכך היה מנהג רובא דעלמא בכך א"ו שהי' המנהג רק ברושמי' בעלמא ושרטי' דמשום דאין זה מלאכה לחייב עלי' ואותיות לא הוי כתבי:

ואולם אחרי חפשי הפוסקים בחיפוש מצאתי ראיתי כי בעינן כתב אותיות ממש כי הראשונה בלשון המקרא כתובת קעקע משמע כתב ממש כי לשון כתיבה אינה כ"א כתב הסכמיי. והרמב"ם בהלכות סנהדרין במנייני הלאווין שלוקין עליהם שמניינם ז"ר העתיק וז"ל הכותב כתובת קעקע מדכפל לקראו כתב ש"מ דבעינן אותיות ממש וז"ל מ"ש בה' ע"א כתיבת קעקע היינו שישרט על בשרו כו' ע"כ צ"ל שישרט צורות אותיות ממש והא דכתב שישרט להורות דבעינן שיהי' הכתב שרוט וחקוק בבשרו דווקא וגם בסמ"ק מצו' ע"ב פירש בהדי' שישרוט כעין אותיות:

ובספרי בפ"ו תני כתובת קעקע יכול אפי' כתב ולא קעקע יהא חייב ת"ל קעקע אי קעקע יכול קעקע ולא כתב יהא חייב ת"ל וכתובת הא כיצד אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו וכוחל כו' וכתב על זה הבעל ק"א אי קעקע כו' כלומר אם אמ' קעקע לחוד הייתי אומ' דעל הקעקוע לחוד מבלי שיהי' בו צורת אותיות יהא חייב לזה אומר כתוב' שירצה כתיבה ובחפירה כו'. עד שיכתוב כו' אותיות ויקעקע אותם במה שהוא רושם הנראה מפירושו שמפרש לשון קעקע הו' על מילואו דיו או דבר הרושם וע"כ צ"ל שמלת כתובת מתפרש מלשון כתיבת אותיות כי לכן נקרא כתב.

אבל מלשון רש"י בגמרא משמע כי מלת קעקע מתפרש על החקיק' שכתב על כתיבת קעקע בתחילה כותב על בשרו בסם או בסיקרא ואח"כ מקעקע הבשר במחט או סכין הרי מפרש קעקע מלשון חקיק' ולפירושו נוכל לומר כתובת בלי אותיות אלא להורות שיהי' מילואו בדבר הרושם כעין כתיבה ומ"ל לפרש כתיבת אותיות כי נוכל לפרשו בכך בלי נוקמי לפרש שיהא כתיבת אותיות דווקא:

איברא דמשמעות לשון הספרי משמע כוות' דמלת קעקע מתפרש בטוב על הרושם שצריך למלאות בו שסיים בספרי הא כיצד עד שיכתוב ויקעקע בדיו משמע דלישנא דקעקע קאי לדיו וכוחל י ולפ"ז צ"ל במלת כתובת איצטריך להורות כתיבת צורות אותיו' כפי' הבעל ק"א ולא סגי להורות חקיק' לבד כי לזה לא איצטריך זולת כתובת וגם אינו משמעות בו וטפי מתוקמי לי' תרווייהו במלת קעקע

ומיהו הר"ן מתרץ לשון הבריית' דספרי ואומר עד שיכתוב ויקעקע אעפ"י שהכתיבה הי' אחר הקעקע שהרי תחלה קורע העור וא"כ כותב מ"מ לישנא דקרא נקט דכתי' כתובת קעקע והרע"ב כתב פי' הקרא כתובת קעקע הכתיבה שבתוך החקיק' לא תתנו בכם ואליבייהו פי' הקעקוע הוא הקרע והכתיבה הוא הדיו ואפשר דלא בענין אותיו' אכן לישנא דכתובת כולל לתרווייהו ואפשר דאף אינהו מודו דבעינן צורות אותיות וגם בספר מכלול יופי מפרש מלת קעקע על החקוקה:

והא דאמרי שם מכתו מוכיח עליו ויש דקפדי עלי' דמשמע אפי' בלי צורות אותיות י"ל דמדרבנן אסרי לי' והמתירין אמרו מכתו מוכיח עליו וא"נ י' הא דאסרי איירי באמת באם שתהי' צורות מכתו כעין אות קמ"ל דאפילו הכי שרי דמכתו מוכיח עליו:

ואדרבה משם ראי' לאידך גיסא דאמר שם רב ביבי קפיד אפי' אריבד' דכוסילת' דלכאורה קשה שם מאי אפי' דקאמר ומ"ש ממכה אחרת וכ"ת שמכתו קטן ואינו ניכר כ"כ מהי תיתי לחלק בין קטן לגדול א"ו דמשום שאין בו צורת אות יש להקל טפי קמ"ל:

ומיהו לעניין כמה אותיות בעינן סגי לי' באחד דדווקא לעניין שבת בעינן מלאכה שהיה במשכן דווק ב' אותיות שכן כותבין על קרשי המשכון אבל וודאי שגם אות אחד מקרי כתב ובכל לשון שהוא כתב הסכמיי כנ"ל ואיסורא הוי אפי' ליתן אפר מקלה ע"ג מכתו ותו לא מידי:

תוכן העניינים

מעיל צדקה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה