מנחת שי על תהלים· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי
פרק קה
פסוק א
עלילותיו. בספרים ישנים כ"י ומהדפוס מלא וא"ו ובד"ה נמסר ב' חסר ויש לנו זה דד"ה ועוד אחר בישעיה סימן י"ב:
וכל נפלאותיו. בדפוסים ישנים וספרים כתב יד מלא וא"ו וכן ראוי כפי המסורת בסדר ואלה שמות:
פסוק ה
זכרו נפלאותיו. ברוב ספרים ישנים מלא וא"ו:
ומשפטי פיו. ובד"ה ומשפטי פיהו:
פסוק ו
זרע אברהם. ובד"ה זרע ישראל:
פסוק ח
זכר לעולם. ובד"ה זכרו לעולם:
פסוק ט
לישחק. בשי"ן ובד"ה ליצחק וחד פסוק סימן צחקה שרה פי' הצד"י קודם לשי"ן כי ד"ה קודם תילים לסדר בעלי המסורת כמ"ש בפתיחת ספר זה וזהו אחד מן ד' ישחק בשי"ן כנוי ליצחק ועיין בספר נפוצות יהודה סוף דרוש כ"ג:
פסוק יא
אתן את ארץ. ובד"ה אתן ארץ:
פסוק יב
בהיותם. ובד"ה בהיותכם:
פסוק יג
מממלכה. ובד"ה ומממלכה:
פסוק יד
לא הניח אדם. ובד"ה לא הניח לאיש:
פסוק טו
ולנביאי. ובד"ה ובנביאי:
פסוק יח
בכלל רגליו. רגלו קרי:
פסוק כז
לאסר שריו. האל"ף בשוא לבדו בדפוסים ישנים ספרים כ"י:
שריו. כמדרש שוחר טוב שרו כתיב זה פוטיפר וגם רש"י הביא זה המדרש ולא נמצא כן בספרינו גם במ"ג לא נמנה עם אותם שחסרים יו"ד במצעות תיבותא וקריין:
פסוק כח
שלח חשך. כן הוא בס"ס בשני טעמים ובמכלול דף צ"ה כמ"ש בפ' ואתחנן סי' ד' אבל שלח מלך דלעיל בטעם א' ועיין מ"ש בהושע ד' על צרר רוח וכן במסורת:
ויחשך. בס"ס החי"ת בשוא לבד וספרים אחרים בחטף פתח:
את דבריו. דברו קרי:
פסוק כט
וימת. בסגול המ"ם ע"פ המסורת:
פסוק לו
ויך כל בכור בארצם. בדפוס ישן מנאפולי כתוב במצרים וכן הוא בתרגום ופי' הראב"ע ספוקי מספקא ליה גם החכם לונזאנו כתב שמצא בנוסחא אחת במצרים ובכל ס"ס בארצם:
למסך. עיין מ"ש בפרשת תרומה סימן כ"ו:
פסוק מ
שלו. חסר יו"ד על פי המסורה:
פסוק מה
ינצרו הללויה. תיבה אחת: