מנחת שי על תהלים· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי
פרק עח
פסוק ב
אפתחה. בספרים כ"י מדוייקים התי"ו בשוא לבדו ורד"ק כתב שיש ספרים התי"ו בקמץ חטף וגם הראב"ע כתב קמצות התי"ו בחטף בעבור אות הגרון כמו אשמעה מה ידבר סימן פ"ה:
פסוק ד
מספרים. המ"ם בגעיא בס"ס:
ונפלאותיו. חסר וא"ו בתר אלף על פי המסורת דפרשת שמות:
פסוק ה
ביעקב. הבי"ת בגעיא:
פסוק ח
נאמנה את אל. כן כתוב בספרים מדוייקים את אל ובקצת דפוסים ישנים כתוב אל אל ואין לסמוך עליהם:
פסוק ט
בני אפרים. בגעיא:
פסוק יא
ונפלאותיו. בס"ס מלא וא"ו אחר אלף וכן נכון עפ"ה דפרשת שמות כי לא נמנה שם עם החסרים:
פסוק טו
כתהמות רבה. מפי' רש"י משמע שהיה קורא בתהמות בבי"ת וכן נמצא באיזה דפוס אמנם במדוייקים כ"י בכ"ף וכן פי' רד"ק בפי' תילים ובשרשים שרש תהם :
פסוק כ
הֲגַם־לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם־יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ. כך הם הטעמים במדוייקים:
פסוק כא
נשקה ביעקב. בשי"ן שמאלית לשון היסק והבערה:
פסוק כד
מן לאכל. ברוב הספרים האל"ף בחטף סגול:
פסוק כה
צידה. יש מחלוקת בספרים אם הוא חסר יו"ד או מלא ואולם לפי המסורת מלא כי בשופטים ז' נמנו ג' חסרים ואין זה מהם:
פסוק כז
וכחול. כן הוא בספרי ספרד:
פסוק כח
סביב למשכנתיו. ב' חד חסר וחד מלא וסימן ויפל בקרב מחנהו נבואה למשכנותיו בסימן קל"ב ובמדוייקים הראשון חסר והשני מלא:
פסוק לב
בכל זאת חטאוּ עוד. כן הוא בספרי ספרד במאריך החי"ת ובמקף:
בנפלאותיו. במקצת מדוייקים מלא וכן נכון על פי המסורת דפרשת שמות:
פסוק לד
ודרשוהו. י"ס ודרשהו:
ושחרו אל. כ"כ ושי"ן במאריך:
פסוק לה
נאלם. בס"ס כ"י גְאָלָם וטעות הוא:
פסוק לו
ויפתוהו. חצי הספר וקשיא לי הא דאמרינן בפ"ק דקדושין והוא רחום יכפר עון חציין דפסוקי' ועיין מ"ש בסוף פרש' צו:
פסוק לח
ולא ישחית. הוא"ו בגעיא:
פסוק מ
כמה ימרוהו. מלרע כי כן טבע המלה להיות מלרע כמו כמה לי עונות וחטאות (איוב י״ג:כ״ג) כמה נר רשעים ידעך (איוב כ״א:י״ז):
פסוק מב
אשר פדם. בס"ס יש געיא באל"ף:
פסוק מד
ונזליהם. בכמה ספרים מדויקים חסר וא"ו אחר הנון:
פסוק נו
ועדותיו. מלא וא"ו כתיב ועיין מ"ש בסדר ואתחנן סימן ו':
פסוק סא
ותפארתו ביד. הוא"ו בגעיא ביד רפוי' שאין טעם מפסיק קודם לה:
פסוק סג
לא הוללו. נכתב בוא"ו עם דגש בלמ"ד:
פסוק סה
ויקץ כישן אדני. יש פסיק בין כישן לשם כי אין למעלה לא יקיצה ולא שינה ועיין מ"ש לעיל בסימן מ"ד:
פסוק סז
ובשבט. הוא"ו בגעיא וכן הוא בס"ס:
פסוק עב
וירעם. בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים היו"ד בחירק וכן מוכחת מסורת הושע ד' עיין עליה:
כתם. בכף ובחולם ואחד כתם פרח (ישעיהו י״ח:ה׳) בקמץ חטוף: