אור ברסלב

מנחת שי על תהלים· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי

פרק ה

פרק ד

פסוק ב

אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי. בפסיקתא דספר תילים יש פסיק בין האזינה לשם וכן הוא בס"ס ובטעם מיושב בשם:

פסוק ג

הקשיבה לקול שועי. בספרים מדוייקים כן הוא בטעם גרמיה:

פסוק ד

יהוה בקר. יו"ד של שם בגעיא:

אערך לך. בקמץ לבד והוא חטוף:

פסוק ה

כי לא אל חפץ רשע אתה. כך הם הטעמים בס"ס ויש פסיק בין רשע לאתה כי חלילה לאל מרשע:

לא יגרך. מהמסורת עליו לית וחסר ובקצת ספרים יש מאריך בגימ"ל להורות על חסרון וא"ו ולכן נ"ל שהשוא נע כמ"ש בסוף פ' ויצא:

פסוק ז

יתעב | ה'. יש פסיק בין יתעב לשם כפי פשט הכתוב הוא שהשם הוא המתעב איש דמים ומרמה ולא בא לומר שהאיש הדמים הוא המתעב ועוד כדי להרחיק לשון תועבה מהשם:

פסוק ח

אבוא ביתך. טעה מי שכתבו ביו"ד אחר תי"ו:

היכל קדשך. במאריך הה"א ובמקף בין שתי המלות וכמוהו רבים כמו שכתוב במאמר המאריך:

פסוק ט

הושר. הישר קרי:

פסוק יא

האשימם אלהים. האל"ף בגעיא בס"ס:

פסוק יב

ויעלצו. הוא"ו בגעיא. י"ס שהעין בפתח אבל רד"ק כתב שהעי"ן והלמ"ד בשו"א:

פסוק יג

תעטרנו. בספר אחד כ"י תְּעַטְרֵנוּ וגם בדפוס מויניציאה נרשם כן בצדו אמנם בשאר ספרי' אינו כן וגם רד"ק כתב שהוא כמו יעשרנו המלך:

תוכן העניינים

מנחת שי על תהלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה