מנחת שי על שמואל א· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי
פרק יד
פסוק ג
איכבוד. ברוב ספרים כ"י חדא מלה ובתרסא לא בפסק:
פסוק ח
הנה. כתב בעל מכלל יופי שהוא מלעיל והנו"ן בסגול ובדגש עכ"ל וכן ראיתי בדפוסים ישנים וספרים מדוייקים כ"י:
פסוק יב
ונודיעה אתכם דבר ׀ ויאמר יונתן וגו'. במקצת ספרים יש פיסקא באמצע פסוק:
פסוק יד
מענה. העי"ן בחטף פתח:
פסוק טו
חרדה במחנה. בס"ס הבי"ת רפה שהקדמא אינו טעם מפסיק:
פסוק יט
הלוך ורב ׀ ויאמר שאול וגו'. פיסקא באמצע הפסוק:
פסוק כד
ואיש ישראל נגש. בשי"ן שמאלית וכן ת"י אידחיק וכן פירשו כל המפרשים וכן הוא לפי המסורת שכתבתי בישעיה כ"ט:
פסוק כז
ביערת. ברוב הספרים העי"ן בשוא לבדו:
ותראנה. ותארנה קרי:
פסוק לב
ויעש. ויעט קרי והיו"ד פתוחה כמ"ש בסימן כ"ה מזה הספר:
*שלל. השלל קרי:
פסוק לג
חטאים. הטי"ת בחירק והאלף נחה כמו קראים אל ה':
גלו אלי. הלמ"ד דגושה בספרים מדוייקים:
פסוק לד
לאכל אל הדם. בדפוס עם פירוש אברבנאל וגם במקצת ספרים כ"י כתיב על הדם:
פסוק לו
ונבזה. הוא"ו בגעיא:
בעיניך עשה ׀ ויאמר הכהן. פיסקא באמצע פסוק:
פסוק מז
בכל איביו. הבית בגעיא:
איביו. אין באלף מאריך: