אור ברסלב

מנחת שי על שיר השירים· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי

פרק ד

פרק ג

פסוק א

שערך. העי"ן בשוא לבדו:

פסוק ב

מן הרחצה. בנסחא כ"י הרי"ש בקמץ וכן מצאתי בספר דקדוק ישן שנמצא בקמץ חטף בכל אספמיא וכתב גם כן אחר כך שנמצא ברוב דוקנים הָרַחְצה ופלוגתא הָרָחְצה וכך מקובלני עכ"ל וברוב ספרים שלנו בפתח:

פסוק ה

תאומי צביה הרעים בשושנים. דין קדמאה תְאוֹמי בשוא וחולם ותניינא תָאֳמי בקמץ וחטף קמץ בסימן ז' וסימן תתאו תְתָאו פי' הראשון תי"ו בשוא והשני תי"ו בקמץ:

פסוק ח

שניר וחרמון. בסי"ן שמאלית כמ"ש בסוף פ' דברים:

פסוק ט

באחד מעיניך. באחת ק':

פסוק יג

כפרים עם נרדים: נרד וכרכם. חצי הספר בפסוקים:

פסוק טז

יזלו בשמיו. הז"ין בדגש:

תוכן העניינים

מנחת שי על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה