מנחת שי על ירמיהו· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי
פרק י
פסוק ה
נשוא ינשוא. כל נשא שבמקרא חסר וא"ו ודין בלחוד מלא:
פסוק ז
יראך. ביו"ד האית"ן לבד ופ"א הפעל נעלמת מהמכתב ונמשכת היו"ד בגעיא להורות על יו"ד הנפקדת. רד"ק:
פסוק ט
צורף. טעה המדפיס צרף חסר כי איננו מן ד' חסרים בישעיה סימן מ"א:
פסוק י
יכלו. בספרים כ"י מדוייקים ודסים ישנים חסר יו"ד וכן נמסר עלי ב' חסר וחבר אשר לא יכלו המים (ירמיהו ב׳:י״ג):
פסוק יא
אלהיא די. היו"ד דגושה:
ומן תחות. בנביאים עם פירוש הרי"א כתוב מן תחות וטעות הוא:
פסוק יג
מקצה ארץ. ארץ קרי:
פסוק טו
מעשה תעתעים. יש ספרים שכתוב בהם תעתועים מלא וא"ו וטועים הם כי הם שנים חסרים במסורת וחברו בירמיה נ"א:
פסוק יז
והצרתי להם. מלעיל הטעם ברי"ש ועיין פ"ש בצפניה סימן א':
פסוק יט
נחלה. החי"ת בשוא לבדו רד"ק ועיין מ"ש בתהלים סימן קכ"ג:
פסוק כ
יצאני ואינם. יש ספרים שהוא"ו בגעיא: