מנחת שי על יחזקאל· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי
פרק טז
פסוק ב
את תועבותיה. בספרים כ"י מדוייקים ודפוסים ישנים חסר וא"ו בין בי"ת לתי"ו ובמסורה ג' ב' מלא ואחד חסר וכולהון בסיפרא וסימנהון הודע את ירושלם: ובאו שמה והסירו. סי' י"א: התשפט התשפט. ריש סימן כ"ב. ולא מסיימי הי מינייהו מלא וחסר וחילופים רבים יש בספרים ופליגן אהדדי והן גופן קשיין דידהו אדידהו ובס"א כ"י קדמאה ובתראה מלא מציעאה חסר:
פסוק ג
מכרתיך. בחולם הכ"ף:
פסוק ד
ביום הולדת. זה הראשון נכתב בוא"ו עם הדגש:
לא כרת. עבר מבנין פועל והרי"ש דגושה כמשפט לא כמנהג ולכן הכ"ף בקמץ חטוף מכלול דף פ':
שרך. השי"ן בקמץ חטוף מפני דגשות הרי"ש הבא אחריו עפ"ה כמ"ש במכלול דף ע"ב והגהת ר' אליה שם:
והמלח. הה"א בקמץ חטוף:
המלחת. החי"ת בפתח מפני שהיא גרונית מכלול דף פ"ז:
חתלת. במקצת ספרים תי"ו ראשונה בקמץ ומקצתן בפתח:
פסוק ז
עדיים. בכל ספרים כ"י מדוייקים מלרע שהאתנח ביו"ד:
פסוק י
ואלבשך. בכמה ספרים ואלבישך מלא יו"ד:
ואנעלך. במקצת ספרים העי"ן בקמץ וזהו דעת ב"נ כפי מה שמצאתי בס"א מדוייק בגליון ולב"א בשוא ופתח וכן כתב רד"ק:
פסוק יג
ותעדי. העי"ן בשוא לבד:
ששי. שש קרי וכ"כ רד"ק ונראה שצריך להפוך הגירסא בחילופים ממערבאי למדנחאי:
אכלתי. אכלת ק':
ותיפי. מלעיל בשני פשטין לב"א ולב"נ מלרע בפשט א' לבד:
פסוק יח
וקטרתי. הטי"ת בקמץ חטוף לב"א ולב"נ בפתח כן מצאתי בחילופים כ"י וכ"כ רד"ק בפי' ובשרשים וטעות נפל בחילופי הדפוס ועיין לקמן סימן כ"ג:
נתתי. נתת קרי ועיין הרמב"ן ורקאנטי ריש פרשת אחרי מות:
פסוק יט
ונתתיהו. כתב הריקאנטי במקום הנ"ל שכתוב וננתהו וק' ונתתיהו ואין כן בספרים וכן במסורת ונתתיהו ב' וסימן ונתתיהו בידך (שופטים ד׳:ז׳) ונתתיהו לפניהם:
פסוק כ
ילדת. ברוב ספרים מדוייקים כן כתיב וק' בלא יו"ד בסוף תיבה גם לא נמנה במסורת דריש מלכים ולא במסורת כ"י שמצאתי ג"כ במלכים בפרשת ואשה אחת מנשי בני הנביאים:
מתזנותך. מתזנותיך קרי:
פסוק כב
זכרתי. זכרת ק':
פסוק כה
תזנותך. תזנותיך ק':
פסוק כו
להכעסני. במקצת ספרים מלא יו"ד אחר עי"ן ועיין בירמיה סי' ל"ב:
פסוק כז
והנה נטיתי ידי. בנביאים עם פי' הריא"ה כתוב נטיתי את ידי ובשאר ספרים ליתיה והמסורת אומרת עליו ט"ז חסרים את בנטית יד והסימן נמסר ביחזקאל כ"ה במס"ג:
שנאתיך. במקצת ספרים שנאותיך מלא וא"ו בתר אנ"ף:
פסוק לא
עשיתי. עשית ק':
הייתי. היית ק':
פסוק לג
ותשחדי. החי"ת בחטף קמץ רד"ק בכל המקומות:
פסוק לד
ויהי בך הפך. בחמש נקודות ותהי להפך בשש נקודות ויש ספרים שניהם בשש נקודות כן כתב רד"ק בשרשים וגם בעל רב פעלים כתב ויהי בך הפך מן הנשים יש ספרים הוא לבדו בב"נ ושארא בג"נ וי"ס כל הפך בג"נ עכ"ל. ואני מצאתי בהפך במקצת ספרים מדוייקים שניהם בחמש נקודות:
לא זינה. בוא"ו עם הדגש:
פסוק לו
וכדמי בניך. יש ספרים ובדמי בבי"ת ולכן הוא"ו שרוקה וכן נראה מפירוש רש"י והתרגום אבל בספרים מדוייקים וכדמי בכ"ף והוא"ו בשוא וכן כתב רד"ק והאפודי בפ' י"ד מספרו בתמורת האותיות כתב בלשון הזה ובאה הכ"ף תמורת הבי"ת כד' רוחות השמים (זכריה ב׳:י׳) כרוח קדים אפיצם (ירמיהו י״ח:י״ז) כאשר ילכו אפרוש (הושע ז׳:י״ב) וכדמי בניך ומפני זה כתב רש"י בפי' יחזקאל ובעון דמי בניך ולא טעה בו כמו שחשבו קצת:
אשר נתת. ברוב הספרים כתיב נתתי ביו"ד וקרי בלא יו"ד ואולם בספר אחד מדוייק מטוליטולא כתוב נתת בלא יו"ד ואין כאן הפרש בין קרי לכתיב כלל ולפי דעתי ראוי להסמך עליו כי לא נמנה זה עם מלין דכתיבין יו"ד בסוף תיבותא ולא קריין בריש ספר מלכים וגם במסורת כ"י לא מצאתיהו:
פסוק לט
ונתתי אתך. בספרים מדוייקים חסר וא"ו ושלאחריו בפסוק מלא כן הם לפי המסורת וכן ורגמו אותך שבפסוק הנמשך הוא מן המלאים על פי המסורת:
פסוק מג
זכרתי. זכרת קרי:
עשיתי. עשית קרי:
פסוק מד
כאמה בתה. ה"א של כאמה איננה מפיק רש"י וכ"כ רד"ק בפירוש ובמכלול דף ל"ב כאמה הה"א רפה בתה הה"א מפיק וגם במס"ג נמנה מלת כאמה עם מלין לא מפקין ה"א בסוף תיבותא ומטעין בהון:
פסוק מז
עשיתי כמעט קט. עשית קרי:
ותשחתי מהן. הה"א בסגול:
ותשחתי מהן. הנ"ל יש ספרים כתוב מהם במ"ם הרוב בנו"ן:
פסוק נא
את אחותך. אחותיך קרי:
אשר עשיתי. עשית קרי:
פסוק נב
אחיותך. האל"ף בלא מאריך והחי"ת בשוא לבד:
פסוק נג
ושבתי את שביתהן. כולם בזה הפסוק שבית כתוב ביו"ד וקרי שבות בוא"ו ובשורק שביתהן שביתיך כתוב וקרי בחירק וביו"ד כ"כ בעל מכלל יופי. ונ"ל שכן צריך להגיה בפירוש רד"ק וכן מצאתי בנוסחא מדוייקת מטוליטולא ובכמה ספרים כתוב שבותהן בוא"ו וקרי ביו"ד וגירסא ראשונה נראית עיקר:
את שבית סדם. שבות קרי:
ואת שבית שמרון. שבות קרי:
ושבית שבותיך. ושבות קרי:
בתוכהנה. בכל הספרים הה"א בשוא לבדו וקשה דלפי הנראה בחילופי הדפוס וגם בחילופים כ"י זהו אליבא דב"נ אך לב"א הה"א בשוא ופתח:
פסוק נו
לשמועה. בס"א קדמון לשמועה הלמ"ד בפת"ח והשי"ן דגושה ויחיד הוא אצל רבים:
פסוק נט
ועשית. ועשיתי קרי:
פסוק סב
והקימתי אני את בריתי אתך. זה אתך בדגש ושלמעלה אותך:
פסוק סג
לכל אשר עשית. התי"ו בלא נקודת השוא ברוב ספרים כ"י: