מנחת שי על איוב· רבי ידידיה שלמה רפאל נורצי
פרק לב
פסוק ג
וירשיעו את איוב. זה א' מן י"ח מקראות שאמרו תקון סופרים הוא זה את האלהים היה לו לומר אלא שכינה הכתוב רש"י והראב"ע והר"ש בר צמח ומאיר איוב ומדרש ילמדנו פרשת בשלח ומסורת וסדרתי כל הסימן בזכריה ב' ושם הארכתי בפי' תקון סופרים:
פסוק ד
כי זקנים. בגעיא הזי"ן בס"ס:
פסוק ז
ידיעו. לית חסר וא"ו:
פסוק י
אחוה דעי. הדל"ת רפה:
אחוה דעי. הדל"ת רפה:
פסוק יא
לדבריכם. בגעיא הלמ"ד בס"ס:
תבונתיכם. ברוב המדוייקים כ"י שלפני מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניינא ונמסר עליו לית וכתיב כן:
פסוק טו
חתו. מלרע מכלול דף קע"ה אבל בס' פתח דברי דף פ"ו נמנה עם אחרים שהם מלעיל:
העתיקו מהם מלים. בדפוס ישן וגם בקדמון כ"י כתוב מלין בנו"ן ואולם במסורת איוב ריש סימן י"ו נחשב עם י' בלישנא מ"ם:
פסוק טז
והוחלתי. כפי הנראה בחילופים הוא"ו בגעיא לבן אשר ולא מצאתי כן בספרים:
פסוק כ
וירוח לי. בס"ס היו"ד במאריך:
ואענה. העי"ן בחטף סגול: