מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות
הלכות תפלה · סימן קכ
סעי' א' - אומרים רצה בכל התפילות.
כתב הטור ונוהגים בספרד שלא לומר רצה במנחה אלא מתחיל ואשי ישראל וכ"כ רב שרירא גאון לומר רצה ה' אלהינו המנהג כאשר כתב רב סעדיה שאין אומרים אותו במנחה אלא במנחה של תעניות ומי שאומרו תמיד לא יפה הוא עושה. וכתב הב"י שהמנהיג כתב שבפרובינצא ובצרפת נהגו מקרוב לומר ערבית ושחרית ומנחה רצה ולא יתכן בעיני. וכתב הב"י ועכשיו נוהגים לומר רצה בכל התפילות. והטעם שלא נהגו לומר רצה בספרד במנחה כתב המנהיג ויראה לי הטעם כי בשעה שאין הכהנים נושאין כפיהם אין לומר רצה לפי שאמרו בפרק אלו נאמרין (סוטה לח:) כל כהן שאינו עולה בעבודה לדוכן שוב אינו עולה ורצה קורא עבודה דעל הקרבנות כתוב (שמות כח לח) לרצון להם לפני יי' וכשמתחיל החזן רצה הם עולים לדוכן ומנחה שבכל יום אין בה נשיאת כפים זולתי במנחה דתענית. וכתב הטור על זה ואיני יודע טעם למנהגם אע"פ שאין נשיאת כפים במנחה מה ענין זה שלא לומר רצה ואי משום הא דאמרינן כל כהן שאין עולה בעבודה פי' ברצה שוב אינו עולה מאי נפקא מינה וכי בשביל שהיו עולין לרצה לא יאמרו אותו כשאין נשיאת כפים.
כתב הטור מה שאנו אומרים ואשי ישראל ותפילתם תקבל ברצון, אע"פ שהיום אין לנו קורבנות אשי ישראל שאנו אומרים פירושו תפילת ישראל שהיא במקום האישים שהם הקורבנות תקבל ברצון. עוד כתב הטור בשם המדרש וכן הוא בתוס' מנחות קי. ד"ה מיכאל שר הגדול מקריב נשמתן של צדיקים על המזבח של מעלה ועל זה תיקנו ואשי ישראל וי"מ אותו על מה שלמעלה ממנו והכי פירושו והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון תחלת דבר הוא: וכתב הב"י שהיש מפרשים לא מתאים עם מנהג ספרד שהיו מתחילים מואשי ישראל משמע שהם מפרשים כאחד מהפירושים הראשונים.
וכ''פ מרן אומרים רצה בכל התפלות, ודלא כאותם שנוהגים שלא לאומרו במנחה.
וכתב המ"ב (ס"ק א') עיין בפמ"ג שכתב דלפי מה שנהגו עכשיו בכל מקום לאמר רצה מקרי המדלג משנה ממטבע שטבעו חז"ל ודינו כמש"כ המחבר סימן קי"ט ס"ג בטעה בברכה ולענ"ד צ"ע אם זה מקרי בדיעבד בשם טעה ואפילו בשחרית עיין לעיל סוף סימן ס"ד במ"א בשם הכ"מ ובסימן נ"ט ובסימן קי"ד מ"א סק"ט ובריש סימן קפז'. (ובהלכה ברורה אות א' כתב אם טעה והתחיל הברכה מואשי ישראל, אפילו בשחרית, וכבר סיים הברכה, אינו חוזר). עוד כתב המ"ב שהט"ז כתב שהפירוש האמצעי שכתב הטור בפירוש ואישי ישראל הוא המובחר מכולם אבל הגר"א כתב שהעיקר כפי' האחרון.