אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות תפלה › סימן קיב

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות תפלה · סימן קיב

סימן קיא

סעי' א' - בשלוש ראשונות ושלוש אחרונות שואל רק צרכי ציבור ולא ישאל צורכי יחיד.

כתב הטור מגמ' ברכות לד. אמר רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו לא בשלוש ראשונות ולא בג' אחרונות אלא באמצעיות דאמר רבי חנינא ג' ראשונות למה הן דומין לעבד שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות למה הם דומים לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות למה הם דומים לעבד שקיבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו. ופי' בעל הלכות גדולות וכן ר"ת ור"י דווקא צרכי יחיד אין לשאול בהם אבל צרכי ציבור שרי דהא כולהו אחרונות צרכי רבים נינהו ועם מה שהעבד מסדר שבחו של רבו יכול לשאול צרכי צבור שזה שבח וכבוד לרב שרבים צריכין לו ועל כן נהגו לומר קרוב"ץ בשלוש ראשונות ועוד שאומר יעלה ויבא בעבודה אלמא צרכי רבים שרי: (בבה"ג לפנינו לא נמצא שחילק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור. ושו"ר בבירור הלכה אות א' שכתב שבהגהות מהרלנ"ח סימן תקפ"ב כתב שצריך להגיה בטור ולכתוב רבינו האי גאון במקום בה"ג). וכתב הב"י מ"ש הטור שצרכי רבים שרי כן כתבו התו"ס והרא"ש בשם ר"ח ורבינו האי,

וכתב הרשב"א בשם רבינו האי שצרכי ציבור מותר שהרי השלוש אחרונות הם עצמם צרכי ציבור, אבל בכל אופן לא מהוגן לשאול בשלוש ראשונות ואחרונות גם צרכי ציבור, ולכן לא אומר בעשי"ת זוכרנו לחיים. וכ"כ בה"ג שלא אומר זוכרנו לחיים ושאר בקשות, רק בספר חיים אומרים בשים שלום כיון שנסתימו שמונה עשרה ברכות והוי ליה כתחנונים. וכתב הרשב"א שיש מן הגאונים שהתירו צורכי ציבור כמו שאומרים יעלה ויבא, וכן זכרנו לחיים נזכר במסכת סופרים. וכ"כ רבינו יונה שצרכי ציבור מותר לכן נוהגים לומר זכרנו ומי כמוך בעשרת ימי תשובה. וכ"כ הר"ן בראש השנה ח: בשם הרי"ץ בן גיאת שצרכי רבים מותר ומפני כך נהגו בראש השנה לומר זכרנו ומי כמוך. וכתב בהגהומ"י דלא כבה"ג שכתב שיש מרבנן שנהגו שלא לאומרו.

וכ''פ מרן אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות, ולא בג' אחרונות; ודוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי.

וכתב המ"ב (ס"ק ב') הטעם שצרכי רבים מותר כיון שזה הוא ג"כ מעין השבח וכבוד לרב שרבים צריכים לו.

סעי' ב' - אין לומר פיוטים ולא קרוב''ץ בתפלה

כתב הטור כיון שבג' ראשונות ואחרונות מותר לשאול צורכי ציבור, מטעם זה נהגו לומר קרובץ בשלוש ראשונות. וכתב הב"י שכ"כ הרא"ש ושרבי אלעזר הקליר יש אומרים שתנא הוא כדאמרינן בפסיקתא כד דמיך רבי אלעזר ב"ר שמעון קראו עליו דורו מכל אבקת רוכל דהוה תנא קרובץ דרשן ופייטן והוא תיקן קרובץ לאומרם בשלוש ראשונות. וכ"כ בהגהומ"י פ"ו (תפלה אות ג) בשם ר"ת דצרכי רבים שואלים ומטעם זה נהגו לומר קרובץ בשלוש ראשונות וכן הסכימו רבינו יוסף ורבינו אליהו הזקן והקליר שהיה תנא ועליו יש לסמוך וכן נהגו כל רבותינו והתירו לומר זכרנו ומי כמוך ודלא כהלכות גדולות שכתבו דאית מרבנן שנהגו דלא למימר זכרנו בראש השנה אמנם על הקרובץ שבג' ראשונות כתב ר"ח דלאו שפיר עבדי ורבינו שמחה הביא מהא דאמרינן (ר"ה לב.) סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהם אבל לא ידענו על מה אנו סומכין שאנו מפסיקין בין גבורות לקדושת השם עכ"ל. וכתב הב"י וכבר נתבאר בסימן ס"ח (סח: ד"ה ומ"ש אמנם) שהמנהג הנכון שלא לומר קרובץ:

וכ''פ מרן אין לומר פיוטים ולא קרובץ (פי' קרובץ ליוצר, וי"א שהוא ר"ת קול רנה וישועה באהלי צדיקים) בתפלה. הגה: ויש מתירין, הואיל וצרכי רבים הם (הרא"ש והתוס' והרי"ף והר"ן ריש פ' בתרא דר"ה והגהות מיימוני פ"י וטור), וכן נוהגים בכל מקום לאמרם.

וכתב במ"ב (ס"ק ג') ובתשובת רדב"ז ח"ג סי' תקל"ב האריך ג"כ להתיר [ וכתב שיש בידו קצת שאלות ששאל אחד מן הראשונים משמים ע"י התבודדות ותפילות והזכרת שמות והיו משיבין לו על שאלותיו ושאל ע"ז ג"כ והשיבו לו שמותר ] וע"ש שהזהיר מאוד לבלי לשנות המנהג. ועיין בב"ח סי' ס"ח שהאריך בזה. וכן בשו"ת חות יאיר סי' רל"ח שיש לומר הפיוטים ואין לשנות: (ובהלכה ברורה אות א' כתב והספרדים נהגו שלא לומר פיוטים בשלוש ברכות ראשונות כלל. רק ביום כיפור בחזרה אומרים סדר קדושה, ואם אין מי שיאמרם רשאי הש"צ לאומרם).

עוד כתב (ס"ק ד') עפר"ח שהזהיר מאוד שלא לעבור על ידם זמן ק"ש ותפילה ואין להתענות על ידם עד אחר חצות ע"ש ואם הוא רואה שהצבור יעברו זמן ק"ש ע"י אריכתם לא ימתין עליהם אלא כיון שמתחיל ש"ץ ביוצר אור הוא יתחיל לעצמו בלחש להתפלל כסדר עד אחר ד' אלהיכם אמת ושם ימתין בשתיקה ולא ידבר אפילו בדברי תורה עד שיגיע ש"ץ לאותו מקום ויתפלל עמו כסדר:

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה