אור ברסלב
מנחת נתנאל קידושין › דף מג:

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

קידושין · דף מג:

דף לו.

בגמ' בה ובשלוחה לא עיקר הפירכא משם דבה לא קתני אבל שלוחה שפיר לא קתני לכ"ע דאין היא עושה שליח כדפשיט ר"נ זה דחק מהרש"א לפרש הא דמשני ובשלוחה ס"ל כר"י היינו קבלת גט דידה מקרי יד דשליחות דאבי' ע"ש וכ"ז דוחק גדול ולי נראה לקיים שיהי' דברי חכמים קיימים כי נראה דכחו דר"ל כאומר מחלוקת לגירושין כך מחלוקת בקידושין אע"ג דהתנא לא תני אלא בגירושין משום ויצאה והיתה אם נאמר דנערה דקתני דוקא ולא קטנה מתגרשת ע"י עצמה א"כ בכולי מלתא מקשינן יציאה להוי' ואם נאמר נערה וה"ה קטנה א"כ נתבטל ראייתו מויצאה והיתה דהא אפי' לר"ל לא מקיש הוי' ליציאה שהרי בקטנה היא מתגרשת ע"י עצמה ואינו מתקדשת ע"י עצמה כמ"ש התוס' ד"ה צווח אלא שלפ"ז יש לו הוכחה למה לא תני רבותא דרבנן דאפי' בקטנה יש לה יד אלא ש"מ כמחלוקת בגירושין כך מחלוקת לקידושין ומשו"ה לא קתני קטנה איידי קידושין דאינה מתקדשת ע"י עצמה אלא דלפי מה שפשוט ר"נ דאין נערה עושה שליח עכ"ל משו"ה קתני נערה ולא קטנה לאשמעינן ואפי' בנערה דוקא היא מקבלת גיטה ולא שלוחה אלא ע"כ צ"ל דלא ס"ל לר"ל כר"נ ואפי' שלותה יכול לקבל את גיטה א"כ שפיר פריך לר"ל בו ובשלוחו אין בה ובשלוחה לא ומותיב לה משים דבה לא קתני וגם מבשלוחה ודו"ק:

ע"ב בגמ' אע"ג דשידכו והקשה בתוס' אלמא ס"ל גמרא שהדבר פשוט היא דבשידכו צריך מיאון לפי' רש"י ללישנא דאיכא דאמרי דאמרינן דלא צריך ואין זו סברא לומר שתהי' חלוקה כל כך ולי נראה ליישב דהא דפריך תלמודא אפי' שידכו לאו מכח סברא פריך אלא דהכי פריך לר"נ דאמר והיא ששידכו הלא דרך אמוראים לפרש וסתמא קאמר לי' משמע בין שידכו ובין לא שידכו כדפי' רש"י בלישנא דאיכא דאמרי אלא צ"ל דר"נ מוכרח לפרש דוקא בשידכו דאל"כ תקשי' לי' לשמואל מהא ושווין שמכרה אלמנה לכה"ג ומה דאוקי לי' ר"י בקדושי ייעוד ואליבי' דר"י בר' יהודא לא ניחא לי' לר"נ דכיון שנתייעדה אין לאביה רשות למכרה דהוי כשפחות אחר אישות לר"י בר יהודא ועיין בחידושי הרשב"א מזה ומשו"ה אי אפשר לאוקמי כמו כן בשידוך כיון דצריכה גט שוב אין לו רשות לאב למוכרה דהוי כשפחות אחר אישות כיון דשידוך ונתרצה האב משו"ה אוקי ר"נ האי דשמואל בשידכו א"כ בלא שידוך מודה שמואל דצריך מיאון ולא גט ואוקי הך דמוכרין דאלמנה לכה"ג בלא שידוך ומשו"ה פריך התלמודא שפיר לעולא אפי' שידכו א"כ קשיא לעולא מהך ברייתא מוכרין אלמנה לכה"ג אלא ע"כ צ"ל דעולא מוקי בקדושי ייעוד ואליבא דר"י בר יהודא ש"מ דלר"י בר יהודא לא הוי כשפחות אחר אישות א"כ עדיין תקשי לך לר"נ מנ"ל דשמואל דוקא בשידכו דשמואל נמי מוקי לה הך ברייתא דושווין כר"י בר' יהודא וע"ז משני מאן דמתני הא ודוק:

בטור אבן העזר סי' מ"ה ס"א באו עדים שראו סבלונות הובלו לה חוששין שמא נתקדשה וצריכה גט מספק אע"פ שרוב אנשי עיר אינם משלחין סבלונות אלא קודם הקידושין עכ"ל משמע דרצה לגרס גרסת ר"ח עם פי' רש"י וקשה לי דהא לפי' רש"י לישנא דמקדשי והדר כתבו דחוק דמשמע כפי' תוס' והרמב"ן רוצה ליישב ואמר דאיירי הכא באתרא דמסבלו והדר מקדשי ומקדשי והדר כתבו והוא הי' מסבל ויש לו כתובה דממ"נ עשה נגד מנהג וטוב לנו לחוש דעשה נגד מנהג דמסבלי עכ"ל וכל זה לגרסת רש"י דמסבלי וה"א לא חיישינן אפי' מיעוט עשה כנגדו אבל לפי גרסת ר"ח דאם המיעוט עשו כנגדם חיישינן אלא א"כ כלהו מסבלי תחילה לא מתרץ הרמב"ן מידי דעדיפא לנו לחוש דעשה נגד מנהג דכתבו שאינו אלא רוב ממנהג דמסבלי דנהוגין כולם וצ"ע. דאין לומר דאפי' הכי חיישינן להחמיר א"כ קשה מאי פריך הש"ס פשיטא הא צריך לאשמועינן זה וצ"ע:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה