אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן מה

סימן מד

להבחור המופלג חו"ש מר משה דוד שיף נ"י.

א) בדבר שאלתו בהמה שנפלה ממקום גבוה ושחטוה תוך מעל"ע גם לא עמדה באופן דטרפה מחשש ריסוק אברים אך יש ספק אם הי' עשרה טפחים ממקום שנפלה אם להתירה מכח ס"ס ספק גבוה י"ט ספק אינו גבוה ואת"ל שהי' גבוה י"ט שמא לא נתרסק עיין במש"ז או' א' דהלמ"מ דהוי חשש ריסוק משום דרוב נתרסקים או משום דשכיח והוי ודאי ולפ"ז לא מהני להתיר אף דיש עוד ספק כיון דספק אחד שכיח טפי לאיסור כבש"ך סי' ק"י בכס"ס או' ל"ג יע"ש איברא דפנ"י בקו"א כתובות (דף ט') האריך בזה דמהני כה"ג ס"ס וס"ט הביא בשם תוס' נדה דמהני דלא כמו שכתבו בכתובות (ט') דלא מהני ועיין בש"ש פרק י"ח ובספרי ח"ב סי' ס"ו או' ל' הארכתי בפלפול נאה בענין זה ליישב סתירת התוס' יע"ש אך מלבד זה ליכא כאן ס"ס דהא הוי משם אחד דעיקר שני הספקות אינם רק אם נתרסקו אברים אם לאו כבש"ך סי' ק"י או' י"א ואף דדריסה בספק אם נכנס הדורס מהני ס"ס אף דהוי משם אחד כבר כתבתי בספרי ח"א סי' נ"ז סעי' כ"ו או' נ"ג ובאו' ס"א ובאו' פ' או"ק ה' באריכות מזה דמצרפינן החזקה והכא כיון דודאי נפלה אף דלא ידענו אם נפלה ממקום י"ט עכ"פ החזקה איתרע כמבואר סברא זו באחרונים וכבתוס' כתובות (כ"ג) דחזקת פנוי' איתרע כיון דזרק לה יע"ש ובהיות כן אף בעמדה או לאחר מעל"ע דצריכה בדיקה [ואנן לא בקיאים בבדיקה] אף דנראה שם במש"ז דבזה לא הוי רק ס"ט אפילו הכי אין לעשות ס"ס שמא לא הי' במקום הנפילה י"ט מטעם שכתבתי דהוי משם אחד ועוד דא"א להתהפך דאם נתחיל שמא לא נתרסקו א"א לומר ואת"ל נתרסקו שמא לא נפלה רק מפחות מי"ט ואף דהש"ך בסי' ק"י כתב דבספק נכנס הדורס לא בעינן מתהפך דמתחילה צריכים אנו לדון אם נכנס או לא נכנס א"כ בנ"ד ג"כ לא בעינן מתהפך דמתחילה צריכים אנו לדון אם נפלה מי"ט אך עיין בספרי ח"ד סי' ק"י או' י"ב או"ק ג' ואו' י"ג דכתבתי דיש כמה ראשונים החולקים על סברא זו וסברו דאף כה"ג בעינן מתהפך יע"ש וגם מה שהביא הש"ך ראי' מרשב"א דמתיר בספק נכנס הדורס מכח ס"ס לפי מה שביארתי בספרי ח"א שציינתי לעיל אין ראי' דהא בספק ונכנס עיקר ההיתר מכח צירוף חזקה ע"כ מהני ס"ס גרוע אף דאין מתהפך וגם הוי משם אחד אבל בנ"ד דאיתרע החזקה בעי ס"ס טובה וכיון דהוי משם אחד וגם אין מתהפך לא מהני אמנם מטעם ס"ס המתהפך יש לסמוך על הש"ך שהכריע דכה"ג לא בעינן מתהפך אך עכ"פ הוי משם אחד:

ב) אמנם בעמדה או לאחר מעל"ע יש לומר דלא מיקרי משם אחד כיון דבספק אם לא נפלה מי"ט אף בדיקה א"צ ובספק שמא לא נתרסקו אברים עכ"פ בדיקה צריך א"כ ספיקות אינם שווים ולא הוי משם אחד כבש"ך סי' ק"י ועיין בספרי שם א"כ יש מקום להתיר מכח ס"ס אך מש"ך סי' נ"ח או' י"ח משמע לאסור מספק יע"ש ואפשר דיש לחלק בין הא דש"ך בהחזירוה גנבים לנ"ד גם זאת אין ברור עוד מה שכתבתי לעיל דבנפלה איתרע החזקה א"כ אפשר דבעמדה או לאחר מעל"ע מהני ס"ס ושמעתי שבספר גילוי דעת סי' זה האריך בפרט זה ואין הספר כעת ת"י ולפע"ד אף בזה אין לסמוך להתיר מכח ס"ס וצע"ג אך במה ששאלת בלא עמדה ובתוך מעל"ע דהוי הלמ"מ דטרפה הוי ודאי טרפה וממילא דליכא ס"ס כלל וטרפה מספק שמא מקום הנפילה הי' עשרה טפחים וז"ב לפע"ד:

ג) ולענין אם נשבע שלא לאכול מצה בליל ב' כיון דלא הוי רק מדרבנן וחל השבועה כביו"ד סי' רל"ט נראה לי כיון לפי דעת הגר"א דשבעת ימים תאכל מצות הוי מ"מ וחילק בין ליל א' לשאר הימים דליל א' מחויב לקיים המצוה ובשאר ימים אם אכל קיים מ"ע רק דאינו מחויב לקיים וכבר האריכו האחרונים בדבריו ולפ"ז כיון דאם רוצה לאכול ולקיים המצוה אפשר לומר דלא חל השבועה לבטלו ממ"ע כמו דלא חל השבועה לבטלו בליל א' ממ"ע ואפשר דיש לחלק ודו"ק. עוד נראה כיון דבזמן המקדש שמקדשין עפ"י ראייה במקום שאין שלוחים מגיעים הוי כל לילה ספיקא דאורייתא ויש לומר דאין השבועה חל אפילו על ספק מ"ע דאורייתא לבטל א"כ גם היום דמנהג אבותינו בידנו תקנו להיות בזה הדין כמו שהי' מקודם בספק דאורייתא ואף דלכאורה איך יעבור על לאו דשבועה כדי לקיים ספק עשה אך ז"א דכמו דעשה הוי ספק גם השבועה לא הוי רק ספק דאם נאמר שמא מחויב היום מדאורייתא א"כ ליכא שבועה דהא לא חל השבועה לבטל דאורייתא עוד נראה והוא עיקר דכה"ג לכל הפוסקים כופין אותו להתיר שבועתו כדי לקיים המ"ע דרבנן ועיין ביו"ד סי' רל"ט בט"ז או' ז' ובש"ך או' כ' וז"ב לפע"ד דכעין זה בודאי ראוי לכופו לשאול על שבועתו ולאכול מצה והבן:

הנני בזה אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה