אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן יט

סימן יח

ב"ה ב' בו תרפ"ח סטניסלאבכ.

לנכדי הרב הג' חו"ב מו"ה יוסף יהודה נ"י

אבד"ק בראדשין תע"א:

א) הגיעני מכתבך ובו מתפלא על הרמב"ם בפ"ט מטומאת מת ה"א שפסק מי שחופר בשדה ומצא מתים כו' או שמצא הרוגים כו' נוטל המת שמצא ונוטל כל עפר תחוח שתחתיו וחופר בבתולת קרקע שלש אצבעות ומוציא הכל כו' וזה נקרא תבוסת המת עכ"ל ומבואר בדבריו שנמצא הרוג יש לו תבוסה כמו שסובר רש"י בסוף נזיר (ס"ה.) אמנם בהלכה ב' כתב שם שדה שנהרגו בו הרוגים כו' וכן בור שמטילים בתוכו נפלים או הרוגים מלקט כל עצמות שבו עצם עצם והרי הוא טהור א"כ מבואר בדבריו שאין תבוסה להרוג וכ"כ בכסף משנה שם א"כ סובר כתוס' שם והר"ש ורא"ש ובר טנורא בפט"ז דאהלות שאין להרוגים דין תבוסה א"כ סותר הרמב"ם א"ע מהלכה א' להלכה ב':

ב) ונראה לפע"ד ליישב דהנה האי דהלכה ב' הוא ממשנה ה' פט"ז דאהלות דתנן התם שדה שנהרגו בה הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור וכתב שם הר"ש דאין להם תבוסה דהואיל ולא נתקנה לקבר כדקאמר גבי בור יע"ש. ונראה מדברי הר"ש דשדה שנהרגו בה הרוגים או שמונחים ע"פ השדה ולא נקברו עדיין או שמונחים בעומק השדה אבל לא נתכסו עדיין בעפר או שנתכסו אך שלא נתקן הקבר למקום קבורה רק שהי' שם בור מעיקרא דהא כתב כדקאמר גבי בור והיינו סיפא דשם בור שמטילין לתוכו נפלים או הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור אבל אם באמת נקברו הרוגים בקבר שנתקן לשם קבר יש להם תבוסה וקשה ממה דתנן במציעתא דמשנה ההוא המפנה קברו מתוך שדהו מלקט עצם עצם והכל טהור וכיון דהכא איירי שנתקן לקבר א"כ בודאי דיש לו תבוסה והא דתנן טהור הכונה דאף דמפנה שלשה אין להם שכונת קברות וא"צ לבדוק דכיון דהוי בתוך שדהו הוי כנודע דלא הוי שם בית הקברות א"כ גם ברישא וסיפא דקתני טהור מנ"ל דא"צ תבוסה דלמא גם שם יש לו תבוסה רק דטהור השרה וא"צ בדיקה אך נראה כיון דאמרינן שם ר' שמעון אומר אם התקינו לקבר תחילה יש לו תבוסה ור"ש לא פליג על ת"ק רק דמפרש דבריו דטעמא דכל שלשה בבות דאין לו תבוסה משום דלא התקינו לקבר מתחילה ושפיר כתב ר"ש לפרש שדה שנהרגו בה הרוגים הטעם דלא נתקן מתחילה לקבר וכן הטעם דמפנה קברו מתוך שדהו דאיירי כה"ג כמו ברישא וכמו במטילין לתוך הבור הרוגים דאיירי כה"ג ואשמעינן מתניתין דכל השלשה בבות אין להם תבוסה וכולם מטעם אחד דלא נתקן מתחילה לקבורה כן נראה בכונת הר"ש:

ג) אמנם קשה מאד דהא במשנה א' כתב הר"ש דבנזיר אמרינן מת פרט להרוג הכונה דאין להרוג תבוסה ולא שכונת קברות משום דקיי"ל מת שחסר אין לו תבוסה ואין לו שכונת קברות ושמא הכי גמירי יע"ש וזה כמו שפרשו בתוס' נזיר (ס"ה.) ד"ה פרט להרוג יע"ש א"כ קשה ממשנה ד' למה אמרו בהרוגים דאין להם תבוסה משום דלא נתקן לקבורה וכמו שכתב הר"ש בעצמו שם טעם זה הא אפילו נתקן לקבורה בלאו הכי אין להרוג דין תבוסה כמו דאמר ר"י וכמו שכתב הר"ש שם במשנה א' שהבאתי דר"י קאי גם על מקום תבוסה וזה קשה מאד על הר"ש:

ד) אמנם על הרמב"ם לא קשה כלל ולשיטתו א"ש מאד דר"י דאמר פרט להרוג היינו דאין לו שכונת קברות אבל תבוסה יש לו כמו שפסק הרמב"ם בהלכה א' וכמו שפירש רש"י שם על הא דאר"י מת פרט להרוג דאין לו שכונת מת ובהלכה ב' פסק כל שלשה בבות דתנן באהלות במשנה ד' והתם הטעם משום דלא התקינו לקבר מתחילה כמו שאמר שם ר' שמעון כי על כן אין להם לא תבוסה ולא שכונת קברות וא"ש מאד דברי הרמב"ם בהלכה א' והלכה ב' והבן ואדרבא על הר"ש ותוס' קשה מאד דכיון שכתבו על הא דאמר ר"י על משנה מת ולא הרוג אין לו תבוסה משום דחסר א"כ קשה ממשנה ד' אמאי אמרו הטעם משום דלא התקינו לקבר כמו שהקשיתי לעיל וצריך ליישב דבריהם דבמשנה ג' דאמר ר"י על זה מת ולא הרוג דאיירי שהתקינו לקבר ואפילו הכי קאמר דהרוג אין לו תבוסה ע"כ משום דסתם הרוג חסר ממנו אבל במשנה ד' דאמרינן דאין לו דין תבוסה משום דלא התקינו לקבר איירי אפילו בהרוגים דלא נחסר מהם דאז דינם כמת ואפילו הכי אין להם תבוסה משום דלא התקינו המקום לקבורה כמו גבי בור שם יע"ש ודו"ק:

ה) איברא דאם נאמר כמו שכתבו הר"ש ורא"ש בטעם הדבר דאין להרוג תבוסה דסתם הרוגים חסר מהם קשה מאד למה אמר ר"י מת ולא הרוג למה לא אמר מת ולא חסר כמו דתני שם לקמן עולא בר חנינא מה שחסר אין לו תבוסה כיון דאין הדבר תלוי בהרוג או מת רק בשלם וחסר וצע"ג וראיתי בספר קול סופר שכתב הטעם דבהרוג אין לו תבוסה משום דאמרינן שם בגמרא דהא דמת יש לו תבוסה ילפינן מיעקב דאמר ונשאתני ממצרים כו' ויעקב לא הוי הרוג ויש לדחות דבריו דהא כבר הקשה בתוס' יו"ט דהא יעקב לא נקבר כלל וצריך לומר דלא הוי רק אסמכתא כמבואר ברמב"ם ועיקר הוי הלממ"ס כמבואר בתוס' ור"ש ודו"ק:

ו) ומה שהקשית על הטור וש"ע שלא הביאו כלל הדין דתבוסה ושכונת המת זה באמת תמיה גדולה והפלא ופלא על כל מפורשי הש"ע שלא העירו ע"ז כלל וחפשתי בחפוש אחר חפוש בשו"ת אחרונים ובכל מקום אשר דברו פינוי המת לקבר אחר אין אחד מהם שיאמר לעשות בקבר תבוסה רק כולם נמשכו אחרי רבותינו טוש"ע שלא הביאו דין זה כלל ונצטערתי ע"ז שלא מצאתי מי שהעיר בזה וכו' לומר שנשכח מרבותינו טוש"ע משנה מפורשת כמה פעמים בש"ס באהלות ובנזיר ובב"ב (ק"ב) וכל הפלפול בגמרא דשם כי על כן עלה ברעיוני לומר שהמה סברי דדינים הללו לא הוי רק תקנת חז"ל בארץ ישראל שכמה פעמים מצינו בגמרא שהתנאים עסקו לטהר את ארץ הקדושה שלא ימצא שמה טומאה מפני שהי' עוסקים בטהרות ועוד שהוא ארץ קדושה ע"כ החמירו ועשו תקנה לעשות תבוסה כדי לדעת בטח שלא נשאר שמה שום דבר מהמת וגם בשלשה מתים אם מצאו לעשות שכונת קברות ולבדוק כ' אמות אם אין שם קברות אבל על ארץ העמים לא עשו תקנה זו כי טמאה היא ואין עוסקים שמה בטהרות ובפרט שגזרו טומאה על חוץ לארץ ומה להם לתקן תקנות לטהרות ותקנו תקנה זו רק בארץ הקדושה ובזמן שהיו עוסקים בטהרות אבל לא בחוץ לארץ ולא בזמן הזה שאין אנו עוסקים בטהרות אף בא"י כי כולנו טמאי מתים אנחנו והא דילפינן זאת מיעקב שהי' במצרים חוץ לארץ וצוה לבניו לעשות תבוסה שמה סוברים רבותינו הטוש"ע דזה לא הוי רק אסמכתא כמו שכתב הרמב"ם כיון דבלאו הכי יעקב לא נקבר שמה אף לפי שעה כמו שכתב בתוס' יו"ט וגם לא סוברים מה שכתבו בתוס' דהוי הלמ"מ רק סברי דהוי רק תקנות חז"ל בארץ ישראל משום שהיו עוסקים בטהרות והטוש"ע שלא הביאו שום דבר בשלחנם הטהור רק מה דנוהג בזמן הזה וכיון שסוברים דדינים הללו אין נוהגים כעת לא הביאו כלל הטוש"ע דינים הללו כי אין נ"מ בזה"ז כך עלה על רעיוני. אך עדיין לא מצאתי מרגוע לנפשי מחמת שפשטות הש"ס מורה דאף בחוץ לארץ שייכים דינים הללו מדלא חילקו כלל ובפרט דילפינן מקרא דיעקב שהי' במצרים וגם חפשתי בכל מפורשי המשניות ראשונים ולא כתבו מזה כלום וגם בפוסקים ראשונים ואחרונים לא מצאתי מזה כלום וכל כי האי הוי להו לפרש ולא לסתום:

ז) אך החיפוש והיגיעה הי' לי לישועה כי מצאתי בשיטה מקובצת ב"ב (ק"ב) שכתב וז"ל תנן התם המוצא מת מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו פירוש משנה זו לענין טהרות ובא"י היא שנוי' לפי שהי' דרכם לתקן הדרכים ולבדוק אותם מן הטומאה מפני עולי רגלים כו' כדתנן ומציינים כל הקברות כו' וע"ז שנינו המוצא מת כו' הרא"ם ז"ל עכ"ל הרי מפורש יוצא מדברי קדשו של מהרא"ם ז"ל שהוא רק תקנת חז"ל שתקנו לבא"י בזמן המקדש שישראל עלו לרגל ות"ל שכוונתי לדעתו וא"ש הטוש"ע והפוסקים שלא הביאו דינים הללו שאין נוהגים בזמן הזה. וראיתי עוד שם בש"מ אח"כ שהביא בשם הירושלמי דמצא את המת ורגליו מפושטות וידיו על לבו וכתב כי כל זה לענין תבוסתו איתמר שאם לא מצא כן אין לו תבוסה כו' וכתב עוד וז"ל ולא ידעתי אם הלכה למשה מסיני הוא יע"ש וזה הוא כתוס' נזיר דהוי הלממ"ס ולא כדברי הרא"ם שהביא מקודם שהוא רק להרחקה תקנו חז"ל בא"י ואפשר לומר דאף הלממ"ס ג"כ לא הוי רק הרחקה בא"י דמשום קדושת א"י הוי הלממ"ס לתבוסה ולשכונת המת לעשות הרחקה דהא טעם השלשה אצבעות דתבוסה הוא מפני שמוחל המת נבלע בו וזה עפ"י דין אין מטמא כלל כמבואר שם במשנה דאהלות דכהן המוצא את כדי תבוסה אינו טמא ומותר לאכול תרומה כך עולה שם לפי פירוש הר"ש ואף שיש מפורשים רק תרומה דרבנן מותר לאכול יע"ש אך לכ"ע טומאה דאורייתא אין מטמא העפר כי אף דיש שמה מוחל המת הוי טומאה בלועה שאין סופו לצאת ולכ"ע טהור וכן שכונת המת לחוש לקברות ג"כ א"צ הכהן לחוש דהוי ספק טומאה ברה"ר ובפרט דיש כמה וכמה ספיקות דס"ס אף ברה"י טהור מדאורייתא והא דמבואר דס"ס ברה"י טמא זה לא הוי רק מדרבנן כמבואר במבי"ט הביאו בפמ"ג וגם אני בספרי הערתי מזה ואין האסף פה באופן שתבוסה ושכונה א"צ הכהן לחוש מדאורייתא ולא הוי רק תקנת טהרות בא"י שמאד חמור עליהם כמו דאמרינן בגמרא נדה ובפוסקים שכל עיקר טומאת כתם לא תקנו משום אשה לבעלה אף דאיסור נדה הוי איסור כרת אפילו הכי אי לאו משום תקנות טהרות לא הי' מטמאים כתמים רק משום דעשו הרחקה לטהרות עשו נמי לבעלה באופן שאף אם נאמר דתבוסה ושכונת המת הוי הלממ"ס אפשר ג"כ לומר סברת מהרא"ם דלא הוי הלממ"ס רק בא"י בזמן שעוסקים בטהרות אבל לא בזמן הזה וכך נאמרה הלכה דבחוץ לארץ ובזמן שאין עוסקים בטהרות אין לו תבוסה ולא שכונת מת ונכון לומר כן כדי שלא נאמר דרא"ם פליג בעיקר הדין על כל הפוסקים ויותר טוב לומר דלא פליגי רק אי הוי תקנת חז"ל או הלממ"ס אבל מש"כ שאין נוהג רק בא"י אפשר דכל הפוסקים מודים דאפושי פלוגתא לא מפשינן:

ח) שוב מצאתי בערך שי יו"ד סי' שס"ד שנשאל ע"ז למה השמיטו טוש"ע המשנה דנזיר (ס"ד:) נוטלו ואת תבוסתו והשיב דזה אינו משום כהנים דכהנים לא יטמאו מזה רק הרחקה לענין טהרות וכיון דאין לנו בזה"ז טהרות אין נ"מ לכן השמיטוהו בטוש"ע והוא לא הביא את הש"מ דכ"ב וכל מה שכתבתי רק הביא מה שכתב הרשב"ם בב"ב שם וז"ל אם רוצה לעשות בטהרות חופר ג"א מזה הוכיח דעיקר הי' משום טהרות ולא משום טומאת כהן והביא שם את המשנה טהרות פ"ג דם המת שנבלע בקרקע הבית הבית טהור יע"ש:

א"ו אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק,

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה