אור ברסלב
מנחת חינוך מצוות לא תעשה שמנה הרמב"ן

מנחת חינוך· רבי יוסף באב"ד

מצוות לא תעשה שמנה הרמב"ן

מצוות עשה שמנה הרמב"ן

פירוש א

מצות ל"ת שהשלים הרמב"ן מה שסקל מהר"מ ומנה אחרים תחתיהן:

מצות ל"ת הראשונה והשני' שלא נשכח אמונת אלקית ולא נשכח מעמד הר סיני כ' הרב בעל מג"א דלא מנה הר"מ דהוי צווי כללים:

פירוש ג

מצוה ג
כ' הרמב"ן דאם שינה הנחת כלים בבהמ"ק עובר בל"ת ועיין במג"א וא"ל דלכך לא מנה הר"מ דהאי חלק מחלקי המצוה של עשיית המקדש והכלים והנחתם על תואר כך וכך ז"א דהל"ת אינו נחשב חלק מעשה ונמנה בפ"ע ע' לעיל במצות עשה במג"א במצוה א' מהרמב"ן ועיין במנ"ל פ"א מה' בהב"ח הט"ו שביאר זה באריכות דהל"ת הפרטי אינו נכלל במצות עשה הכולל רק עשה פרטי בעשה הכולל ע"ש:

פירוש ד

מצוה ד
שנמנענו מלשחוט קדשים ע"מ לאכול וכו' וד"ז דהמחשב בקדשים עובר בל"ת מביא הר"מ פח"י מה' פסהמ"ק מלאו דלא יחשב מ"מ אינו מונה לאו בפ"ע והשוחט חטאת בדרום מביא הר"מ פ"א מה' פסהמ"ק ואינו מביא דעובר רק כ' שפסול וגם גבי רובע ונרבע בפ"ג מה' אה"מ לא כתב דעובר רק שהוא פסול אדרבא כתב שאין לוקין לפי שלא נתפרש אזהרתן ולדעת הרמב"ן שלא מנה מחמת לאו שבכללות על כל פנים הי' ללקות כמו גבי נא ומבושל וכו' דלוקין על כל א' והדברים עתיקים. ומ"ש הרב בעל מג"א דגם הלאו לא מביא במנין דהוא חלק מהמצוה דבריו צ"ע הלא הוא בעצמו כת' במצות עשה של הרמב"ן במצוה א' דאין ל"ת נחשב חלק ממ"ע וראוי לבא למנין וכ"כ במנ"ל מה' בהב"ח דהר"מ מונה בל"ת לא תבנה אתהן גזית ואינו [מונה] מצות עשיית מקדש דהעשה הכללי אינו כולל רק עשה הפרטי אבל לא לא תעשה הפרטי ע"ש וגם הר"מ מצמו כת' בשרשיו דאינו נקרא חלק מהמצוה כל שהעשה או הלאו כולל כגון בע"מ וכן מצות עשה למלוח הקרבנות מונה בפ"ע דהוא כולל כל הקרבנות ע"ש ובמנ"ל שם א"כ כאן הלאו ועשה כוללים כל הקרבנות והו"ל למנות ע' ותראה ודברי הרב מג"א צ"ע:

פירוש ה

מצוה ה
שנמנענו מלאכול מן הקדשים וכו' חוץ למקומם וכו' והנה הר"מ בפח"י מה' פסהמ"ק כ' כל קרבן שנפסל בין שנפסל במחשבה וכו' כל האוכל כזית לוקה שנא' לא תאכל כל תועבה וכו' א"כ חוץ למקומו בכלל דהקרבן נפסל כמו שמבואר בר"מ פי"ג שם ולוקין אך דעת הרמב"ן דלוקין משום לאו זה הפרטי דפיגול ג"כ והר"מ לא מנה הלאו הזה ולא כתב דלוקין על לאו זה והו"ל לכתוב דלוקין שתים והנה בחוץ לזמט דמבואר דמנה הלאו בפ"ע א"כ אם התרו בו למלקות לוקין שנים משום לאו דפיגול ומשום לאו דתועבה ואינו מבואר בר"מ להדיא מ"מ הדין כ"ה בודאי. ומ"ש הרמב"ן דהפיגולים מצטרפין לאכילה ע' ברש"י זבחים דף כ"ח פירש דמצטרף לענין שנפסל ע' שם. ועיין בר"מ פח"י מה' פסהמ"ק הלכה י' שכתב והיכן הוזהר על הפיגול ונותר וכו' שנאמר לא יאכל כי קודש הוא להזהיר על פסולו בקודש וכו' ולכאורה ל"ל לאו זה הא בהלכה ג"כ כת' דקרבן שנפסל במחשבה וכו' לוקין משום לא תאכל כל תועבה א"כ פיגול ונותר בכלל אך באמת נותר אינו בכלל תועבה כמ"ש בח"ז כיון דלא נעשה מעשה תועבה רק בל"מ לא הוי בכלל תועבה ובפיגול אף שהוא תועבה מ"מ רצונו לכתוב הדין דפיגול ונותר מצטרפין דהוי מש"א ע"כ כתב לאו זה דפיגול ג"כ בכלל אבל מתועבה אין נותר בכלל ולא היו מצטרפין דפיגול מלאו דתועבה ונותר מלאו כי קדוש וכו' ע"כ כתב דפיגול הוא ג"כ בכלל לאו דקדוש כמו נותר ע"כ מצטרפין וגם לוקין שנים כמ"ש לעיל:

פירוש ו

מצוה ו
שנמנענו מלאכול הצפור ששחטו אותו לטהרת מצורע וכו' ע' בר"מ פי"א מה' טומאת צרעת וע' לעיל בפ' שמיני מ"ש ויש לספק אם תיכף בתחלת השחיטה נאסר ותלוי אם ישנה לשמיטה מתחלה יעד סוף וכבר בארתי בח"ז אך אם נתנבלה בסוף אמרינן אגמ"ל ואין להאריך:

פירוש ז

מצוה ז
שנמנעו הלוים שירומו וכו' נראה דגם בתרומה לאו הזה ע' לעיל בעשין וגם מבואר אפילו בנטמא דין הזה אף דעומד לשריפה וע' לעיל בעשין שנסתפקתי בזה:

פירוש ח

מצוה ח
שנמנענו שלא לקבל שקלים מן העכו"ם וכו' בקרבנות צבור שנאמר ומיד בן נכר וכו' ונפסל הקרבן אם נצטרף שקלי עכו"ם והר"מ אע"פ שמביא זה דאין מקבלין שקלים מעכו"ם מ"מ אינו מביא דהקרבן נפסל ועיין במשנה פ"א דשקלים מבואר דנשים ועבדים וכו' אם שקלו מקבלין מידם ועיין ברע"ב היינו שימסרו לציבור ואח"ז מבואר דעכו"ם אין מקבלין מידם נראה אף שמסרו לציבור. וא"י אם מסרו לציבור א"כ לא הוי של עכו"ם כמו גבי נשים ולמה לא יקבלו ואי שמא לא ימסרו וכו' ע' בפ"ד בתוי"ט דשקלים מ"ח ועיין במנ"ל בר"מ פ"ד באריכות. על כל פנים נראה דבכה"ג דמסרו לציבור בודאי אין עוברים בלאו ואין הקרבן נפסל כי הוא רק חשש ולכתחלה אין מקבלין ואם לא מסרו לציבור אף בכל הפטורים הקרבן פסול רק דאין עוברים בלאו וכאן עוברים בלאו ופסול ג"כ. אך אם יש רוב שקלים של ישראל בטל ברוב מה"ת ע' בשער המלך בה' שקלים אך מטבע לא בטיל ע"ש או ממון בעלים לא בטל על כל פנים נראה דלהרמב"ן לוקין אם הקריב קרבן בצירוף שקלי עכו"ם. ומ"ש המג"א דהוא מדקדוקי מצוה על כל פנים הו"ל ללקות כי הוא ל"ת וצ"ע בכ"ז והנה נוכל לומר דהר"מ אינו מביא זה במנין דהו"ל לאו שבכללות כי גם בע"מ נכלל בזה ע' בר"מ פ"א מה' איסורי מזבח:

אודה לה' על כל תגמולוהי עלי. אשר הטה חסדו על יתוש כמוני. להאיר עיני במאוד תורתו הקדושה. ורב שילומים לך חייבתי ואין לעבדך כל לכבדך ואלו פינו מלא שירה וכו' אין אנו מספיקים להודות ולברך שמך הגדול והקדוש על אחת מאלף וכו'. ועל חסדך הגדול אשר עשית עם עבדך לנגוע במטה ביערות דבש של תורתך הקדושה בתרי"ג מצות אשר צוית לעם קדשך. והנני נותן הודאה לשמו ית' וית' על העבד ומתחנן לפניו ית' מאוצר מתנת חנם יחונני ואזכה לישב בבית ה' כל ימי חיי ולחזות בנועם ה' ולא ימיש התורה הזאת מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי עד עולם ונהי' עוסקים בתורתך ומקיימים מצותיך לשמה אמן אמן אמן סלה:

סליק חלק שלישי שבח ליוצר כל ב"ה וב"ש

תוכן העניינים

מנחת חינוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה