מנחת חינוך· רבי יוסף באב"ד
מצוה רא · סעיף א
שלא לבא כו' אחר מותו כו'. ע' פ' ד"מ אף על פי שנא' ב' לאוין מכל מקום אינו אלא לאו א' דהלאו השני לרבות לאח"מ ע"ש ברש"י ובתוס' מקשי' מהיכן למדנו עונש לאחר מיתה ע"ש. ולכאורה נראה דלאחר מיתה א"ע על כלתו כי כלתו היא הפי' כ"ז שבנו חי כמבואר שם אבל לאחר שגירשה או לאחר מותה היא רק נקראת אשת בנו ועיין בסנהדרין וברש"י שבועות דהתראה צ"ל מאותו לאו ואם התרו בלאו אחר לא הוי התראה אם כן לאח"מ אם התרו משום הלאו דכלתו אינו התראה לחייב עליו רק צריך להתרות משום אשת בנו וד' רש"י הם בשבועות דף כ' וע"ש בסנהדרין פד"מ וברש"י: