מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא
תיקונים והשמטות
בסוף סי' כ"ו. בדף כ"ג ע"ג (בהנדפס). בענין הטעמים. הנה לא נכחד ממני מ"ש בזה בס' התשבי להר"א בחור. אמנם דבריו סותרים לדחז"ל הנ"ל (בפנים בהתשובה) וממילא אין בהם ממש. וכבר צווחו עלי' בזה ועיי' בס' אדרת אלי' להר"ש בהר"א נסים ז"ל נגד ס' הויכוח. (אות כ' ל"א ל"ב) ומ"ש בטוב טעם ובירור נגד ס' התשבי הנז' עיי"ש:
בסי' ל"ג. בדף כ"ו ע"ב (בהנדפס) בשורה ז' שם ט"ס וחסרון תיבות וצ"ל כמו שאציג בזה והתיקון היינו התיבות שהושלמו בזה הם באותיות מרובעות. וכצ"ל דהא בש"ע לא מצינו שיפסקו זה רק הך דש"ס קידושין דאשה רשות בעלה עלי' יותר מרשות אבי' ושאינה מחוייבת בכבוד אבי' במקום בעלה וזולת זה לא מצינו זה ברמב"ם וטוש"ע ולפלא כי לא הרגישו הפוסקים בדבר ובפת"ש (סי' ר"מ ס"ק כ') העיר דאשמעי' דאשה נשואה פטורה דאל"כ היתה חייבת כיון שגם בעלה חייב בכבוד אבי' שהרי הוא חמיו עיי"ש. עכ"ז הוא דבר חדש ביותר. שנדחה לגמרי הך דרשה דש"ס ופירש"י דאשה רשות בעלה עלי' לגבי כבוד אבי' וכו'. כצ"ל:
בסי' נ"ז. בדף מ"ח ע"ב (כהנדפס) בד"ה שוב נדפס עתה שו"ת אבני נזר וכו'. והנה עתה בעת ההדפסה העירנו הב' החריף ובקי מו"ה נטע שלמה נ"י בן ידידי הרב הגאון מו"ה דוד שליעסל נ"י דומ"צ דפה"ק מד' הרשב"א שבת (דף ק"ה ע"ב ד"ה חמתו וכו') שכ' דל"ש לומר כד' התוס' דמצוה הוי מלאכה הצריכה לגופה משום מצוה כגון קריעה דא"כ מוציא המת לקברו יהי' ג"כ חייב משום דמצוה קעביד ע"כ כ' הרשב"א דזהו לא מיחוור וכו' ונמצא לפי"ד הרשב"א דמצוה הוי משאצ"ל אך נמצא לפי"ז יסתער עלינו קושיות מהך דמוציא ס"ת לקרות בו דהוי לצורך מצוה וכן מה דהקשו הרשב"א והראשונים ע"מ דלא גזרו שלא למול בשבת שמא יעבירנו ד' אמות והא ממילא ל"ש דגם אם יעבירנו הוי משאצ"ל משום שהוא לצורך מצוה וצ"ע ואכמ"ל: