אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן סו

סימן סה

כבוד וכו'.

לתשו' יקרתך הנני בתשובה מאהבה ע"ד ששמעת מדקדקי' מלעשות נשואין בחדש תמוז כולו. הנה פשוט מהמבואר בש"ע או"ח (סי' תקנ"א סעי' ב') ברמ"א שנוהגי' להחמיר שאין נושאים נשים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ת"ב משמע דבחדש תמוז קודם י"ז בתמוז אפי' מנהגא ושום חומרא ליכא. ודרך רבינו הרמ"א להביא גם דברים שאינם רק משום סגולה כמ"ש באהע"ז (סי' ס"ד סעי' ג') שלא לישא רק במילוי הלבנה ואעפי"כ לא כ' רק מי"ז בתמוז ואילך כנז' ושמעתי בשם דו"ז הה"ק מראזוואדאב זצ"ל איהו לגרמי' הוא דעביד לנפשי' החמיר בנשואי יו"ח שלא לעשות בחדשי תמוז אב וטבת וכיוצא וטעמי' כנראה מד' הזוה"ק (שמות י"ב ע"א) ותצפנהו שלשה ירחים אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא ומאי נינהו תמוז אב טבת וגם יש שם נ"א שבט ועיי' בזוה"ק יתרו (דף ע"ח ע"ב) אולם פוק חזי מאן עמא דבר וכן גדולי עולם שעושי' נשואין בהם בפרט בחדש אב אחרי שבת נחמו ובודאי אין קפידא. ואולם בחדש תמוז מר"ח עד י"ז בתמוז נ"ל סמך מש"ס פסחים (דף קי"א ע"ב) לענין קטב מרירי דאמרי' מחד בתמוז עד שיתסר בי' ודאי שכיחי מכאן ואילך ספק שכיחי ספק לא שכיחי. ולפלא כי בש"ע או"ח (ס' תקנ"א סעי' י"ח) בשם הגה"מ ומדרש איכה ועיי"ש במג"א (ס"ק מ"ה) כ' רק מי"ז בתמוז ועד ט"ב לענין קטב מרירי וכאן בש"ס פסחים מפורש דמר"ח תמוז ועד י"ז (והיינו שיתסר) ודאי שכיחי וחמיר יותר ומי"ז בתמוז ואילך רק ספק שכיחי. ולענין חשש המזיקי' עיי' בדברי הגאון ז"ל בביאור הגר"א (יו"ד סי' קע"ט ס"ק י"ג) מ"ש בזה. ועכ"פ יש ענין בחדש תמוז גם עד י"ז כמו שהעירותי מש"ס הנז' אך י"ל דשאני מזיקין לענין זמן נשואין וכיון דלא קפדי כלל העולם וגם גדולי עולם ז"ל ועובדא ידענא מעשה רב רבנן רבשכבה"ג בעל דברי חיים זי"ע מצאנז בחיים חיותו שעשה כ"ק אאזמו"ר הגה"ק זי"ע מפה"ק נשואי בנו (הוא דודי הה"צ מסטריזוב) עם נכד רבינו בעל ד"ח הנ"ל בחדש תמוז עד שהגיע י"ז בתמוז תוך שבעת ימי המשתה. ע"כ תוכל לעשות הנשואין לטובה ויהי' בשעה מוצלחת ולמז"ט בעה"י:

ב) ואשר שאלת ע"ד ששמעת מפי בענין המקפידין על זוגות. הן הנה הדברים שאמרתי ע"ד שנוהגי' המקפידים על זוגות שמשיירים מעט מן הכוס או מן הפרי כי אז לא נחשב לשלם רק לג' ומחצה וכיוצא ואינו זוגות הנה נ"ל סתירה לזה מדברי הש"ס פסחים (דף ק"ט ע"ב) שהקשו בד' כוסות היכא מתקני רבנן מידי דאתי בי' לידי סכנה ומשני ושקיל וטרי שם בגמ' והנה בט"ז או"ח (סי' תע"ב ס"ק ח') בשם הב"ח בדין ד' כוסות שצריך לכתחלה לשתות הכוס כולו ובדיעבד רובו וכ' בט"ז דבמדינות שהיין ביוקר אפי' לכתחלה סגי' ברובו ועכ"פ כיון דקיי"ל דשעת הדחק כדיעבד דמי ובמקום שיש חשש סכנה הוי ודאי כדיעבד א"כ הוו"ל לש"ס לשנויי שישיירו מכוס א' ולא ישתו רק רובו ועי"ז לא יהי' זוגות אלא ודאי דזה השיור לא מהני לענין זוגות או אולי יהי' מזה ראי' גדולה לדעת הב"ח שצריך באמת לשתות כולו מדינא ע"כ לא תקינו רבנן לכתחלה דבר שהוא כנגד המצוה לשתות הכוס כולו בד' כוסות ע"כ שפיר צריך הש"ס לתרוצי שנויי אחרינא אך י"ל דזהו רק כששותה רובו כיון דקיי"ל בכל מקום רובו ככולו אבל כששותה בימות החול מעט מן הכוס ומשייר רובו י"ל דזה לא נקרא שתיית הכוס לענין הזוגות ואינו מצטרף לרעה רק לטובה ובכה"ג בודאי לא קפדינן וה' יצילנו ויעזרנו ב"ב:

ג' ואשר שאלת ע"ד שצריכין לשייר אמה על אמה זכר לחורבן ביהמ"ק וכו' כמ"ש בטוש"ע או"ח (סי' תק"ס סעי' א') והנה ע"ד שאין מניחים בביהכ"נ או בביהמ"ד וכיון דעושין בביהמ"ד מזוזה שישנים שם לצורך ואוכלי' שם ומיקרי בתיך ולא שמענו להניח אמה על אמה בביהמ"ד ולכאורה בביהמ"ד בעת התפלה ולימוד שייך בודאי לזכור חרבן ביהמ"ק ולעורר רחמים על בנינו בקרוב. אך נראה דלא תיקנו חכז"ל רק על בנין ביתו של חול ולא על בנין ביהמ"ד של מצוה וכעין מה דפסקינן שם (סעי' ג') לענין לנגן בכלי שיר דלצורך מצוה כגון בבית חתן וכלה הכל שרי א"כ מכ"ש בנין ביהמ"ד י"ל דבודאי לא תיקנו כלל להשאיר בזה אמה על אמה. ע"כ צ"ע במ"ש בשאילת יעבץ ומובא שם בשע"ת שכ' כשהוסיף לעצמו חדר נאה לשם סוכה הניח כנגד הפתח איזה טפחים בלתי מסוייד בסיד לבן. ואולי עבד זאת רק לגרמי' לחומרא בעלמא כי על כן שייר רק איזה טפחים ולא אמה על אמה. וגם אולי יען שהשתמש ודר בחדר הלז בכל השנה כולה אבל בבנין יפה המיוחד למצות ונוי סוכה י"ל דא"צ להניח כלל דהוא בנין של מצוה כנז'. ואשר ראינו בבנין אהל על קברי הצדיקים זי"ע גם במקום שעושים אותו בנין אבנים יפה לכבוד ולתפארת ומסוייד בסיד (עיי' מה שכתבתי ונדפס במאמר זכרון צדיקים מילי דהספידא על אאזמו"ר הק' מפה זי"ע עת"כ סובו ציון והקיפוה ספרו מגדלי' וגו') וכן הוא באה"ק כמו במירון עוד מזמן הגה"ק מהר"ם גלאנטי זי"ע שבנה מממונו שם על ציון התנא רשב"י זי"ע בנינים וביהמ"ד (כמ"ש החיד"א זצ"ל בשה"ג) ולא שמענו מעולם שהניחו שם אמה על אמה. ונ"ל כדמות ראי' לזה מש"ס יומא (דף ס"ו ע"ב) שאלו את ר' אלעזר מהו לסוד ביתו (פירש"י בזמן הזה מי אסור מפני צער חרבן הבית) מהו לסוד את קברו (פירש"י אמר להם לא שאלתנו אלא מהו לסוד את קברו) לא מפני שהפליגן בדברים אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם עכ"פ י"ל מזה בדחיית דבריו שהשיב מהו לסוד את קברו כאלו זה פשוט דבזה לא שייך זכר לחורבן דלסוד את קברו כיון דדיו לצרה בשעתו של הקבר וא"צ להזכירו עוד יותר מחורבן ביהמ"ק וא"כ ה"נ בבנין אהל כיון דממילא בנין של סיבת צער הוא. ועל בנין ביתו לא רצה להשיב כיון שלא שמע מפי רבו. ועיי' ש"ס בבא בתרא (דף ס' ע"ב) ובמהרש"א בחי' אגדות שם בענין דברי הש"ס בזה ביומא מהו לסוד את קברו. ועיי' אור החיים (פ' איי) עה"כ ויקם השדה והמערה וגו' וז"ל ואפשר כי כשבונין הקבר ובפרט בנין הקברות הקדומים שהיו בונין כוכין היו מסיידים ומכיירים עכל"ה עיי"ש. וזכר לדבר י"ל כעין מ"ש הב"ח והמג"א (בסי' תע"ב ס"ק ה') דאבל תוך יב"ח לא ילבוש הקיטל בעת הסדר בלילי פסח משום דבלא"ה לבו נכנע אך על זה השיג ופקפק בסידור יעבץ וכן עוד באחרונים דאדרבא עוד זה יעורר ל"ע אבלותו ביו"ט כשיזכור ויראה בעצמו השינוי שאינו לובש הקיטל והוי קצת כעין אבילות בפרהסיא כשיושב על הסדר עם ב"ב והקרואים לשולחנו דכיון שנהגו העולם ללבוש הקיטל אז וכן שמענו מהצדיקים וראיתי מאבותיי הקדושים זי"ע כשהיו תוך יב"ח לאבלם ל"ע עכ"ז לבשו הקיטל בלילי פסח. וזהו מטעם שמחת יו"ט שלא לשנות כנז'. משא"כ באהל קבר הצדיקים י"ל דא"צ שיור אמה על אמה וכן בביהמ"ד וסוכה כנז':

ולענין בנין אהל על קברי הצדיקים שנקרא בפי העולם ''ציון'', ולכאורה הרי באמת נקרא ''ציון'' כל אבן שמשימים למצבה על הקבר ולאו דוקא אהל ובית הנבנה. אולם י"ל סמך לזה מירושלמי מעשר שני (פ"ה הלכה א') דדריש עה"כ ובנה אצלו ציון אצלו במקום טהרה עיי"ש בפנ"מ היינו מדלא כתיב עליו ומשמע שיבנה הגדר רחוק קצת מהקבר והיינו סביבו וזהו כותלי האהל שהם אינם על הקבר רק רחוק ממנו וסביבותיו. הגם דשם מיירי לענין טומאה וטהרה מ"מ רמז יש בדבר שלכך נקרא ''ציון''. דוגמת התם כנז'. (ועיי' לעיל סי' ל"ז] וה' יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו. ויוליכנו קוממיות לארצנו. במהרה בימינו:

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה