מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן עה
ומ"ש בדברי הדרך חיים ה' ר"ה שאין לומר היה"ר הנדפס בסידורים ומחזורים בין התקיעות דמיושב. הנה הדרך חיים ציין שם בסוף דבריו ''סי' תקצ"ב)'' ובאמת בש"ע סי' תקצ"ב לא נמצא איסור בזה ואדרבא נראה שם מדברי הרמ"א והמ"א ס"ק ז' שכ' דמ"ש הרמ"א דהתפלות לא הוי הפסק היינו בין תקיעה לתקיעה אבל בין ברכה לתקיעה הוי הפסק וממילא הרי מזה דבין התקיעות כיון שהתחיל כבר לתקוע מותר להפסיק בתפלות היה"ר דהוי מענין התקיעה רק בין הברכה לתחלת התקיעה הוי הפסק. וכנראה כונתו הי' לדברי הט"ז שם (ס"ק א') שאין להפסיק עד אחר תקיעות דמעומד וכ"כ הט"ז בה' פסח (סי' תל"א ס"ק ג') הטעם שלא יפסקו בדברים אחרים עד אחר גמר הבדיקה דל"ד לסוכה וסעודה שמביא הרא"ש דיכול להפסיק באמצע משא"כ בבדיקה דלא סגי לי' עד דבדק כולו וכן בשופר עד אחר תקיעות דמעומד ע"ש. אך זה פשוט דמיירי רק בדברים אחרים וכמ"ש שם המחבר בסי' תל"א סעי' י"א טוב שלא לדבר בדברים אחרים עד שיגמור כל הבדיקה וא"כ היינו דוקא בדברים אחרים שאינו מענין הבדיקה כלל או התקיעות אבל היה"ר והתפלות על התקיעות שיתקבלו שהם מענין התקיעה בודאי לא הוי הפסק וכהאי דאחז"ל בברכות דגם גביל לתורא לא הוי הפסק לענין הברכה (אף שאינו מאכילת האדם בעצמו) כיון דאסור לאדם לאכול קודם שיתן לבהמתו לאכול ע"כ נקרא מענין האכילה כ"ש בזה שמתפלל שיתקבלו לרצון וכהאי שארז"ל שהך תקיעות דמיושב המה כדי לערבב השטן וכמ"ש שם הט"ז בעצמו לענין התקיעות דמיושב (בסי' תקצ"ב) א"כ צריך להתפלל עליהם שיהיו לרצון לטובה לערבב השטן ובפרט שהאריז"ל כ' להתוודות בשפתיו בלחש בין התקיעות ובפרט כי לא גרע מהתפלות בעצמו תפלת מוסף והפיוטים שאינם הפסק לענין זה כנז' שאף שכ' הט"ז שם דאין להפסיק מדינא עד אחר כל התקיעות דמעומד ג"כ מ"מ גם הפיוטים דמוסף לא הוי הפסק כ"ש היה"ר דהתקיעות שהם ג"כ כפיוט ועוד הם מענין התקיעות בעצמם וז"ב מדינא:
אמנם בענין נוסח היה"ר האלו בין התקיעות הנה נוהג כ"ק אאמ"ו הגה"צ שליט"א למנוע מלאומרם מטעם אחר כי יש בהם חשש תערובות בכונות השמות (ואינם מהאריז"ל) והנה יראתי בפצותי פה בענינים כאלו ובפרט שנדפסו ונתפשטו כבר בסידורים ישנים וגם חדשים עכ"ז לעומתו החובה לענ"ד לכ"א וא' לפרסם ולהודיע הדבר הזה כדי למנוע מלאומרם ומלכוונם מחשש תערובות ר"ל כאשר אכתוב בזה. ומה שלא נתפרסם עד כה ע"י רבותינו ואבותינו הקדושים זצ"ל הלא בכמו זה ארז"ל (בחולין דף ז') בנחש הנחושת (אף שהי' חשש ע"ז ר"ל) אפשר בא אסא ולא ביערם וכו' אלא מקום הניחו לי אבותי להתגדר וכמה ענינים שנתקנו לטובה ואכשיר דרא בתראה (וכן שמענו מכמה צדיקים ז"ל שלא אמרום) ע"כ אודיעך בזה שהנה שמענו אחרי שכתוב שם בהיה"ר אחר תקיעת תשר"ת ''וישוע שר הפנים ושר מט"ט' ובשום מקום לא נמצא שזה שם שר הפנים רק מט"ט הוא שר הפנים ששמו כשם רבו אבל לא ''ישוע'' ובסידורים ישנים בסידור השל"ה ד' אמשטרדם (וכן ראיתי העתק פנקס ישן דור כת"י על קלף מביהכ"נ) נמצא ''ישעיהו'' ביה"ר השני אבל לא ''ישוע'' שהוא כמו שם שכינו המסיתים להידוע ר"ל ובשגיאה נשתרבב טעות כזה ה' יצילנו [ואולי נכתב פ"א בכונה ממסית א' ר"ל שקראו שר הפנים אצל שר מט"ט אשר אחז"ל ששמו כשם רבו וזיופו ניכר מתוכו] וממנו נשתרבב בטעות בשאר הסידורים כיון שאין איש שם על לב בדברים שהן כבשונו של עולם וגם השם ''ישעיהו'' לא נמצא שנק' שר הפנים וע' תוס' יבמות (דף ט"ז ע"א) ד"ה פסוק זה שר העולם אמרו ותוס' חולין (דף ס' ע"א) במה שתירצו שי"ל שמט"ט לא נקרא שר העולם והביאו מפסיקתא מח' שמות של מט"ט וע' בבעלי תוספות עה"ת פ' בראשית ד"ה ותוצא הארץ ג"כ קו' זו ותירצו וי"מ דתרי שר העולם הוי אבל שם זה הנז' לא נקרא בשום מקום ולא נזכר שם זה בשום מלאך] וגם לא נמצא בכהאריז"ל אלו השמות שהמה בכלל שזה מעלה התקיעה או אם אלו שייכים לתקיעות כלל ואדרבא האריז"ל כ' בפירוש בשעה"כ ופרע"ח מלאכים אחרים בשמותם הממונים על התקיעה ומעלים אותה כמו שפרטן ביה"ר לתוקע שסידר האריז"ל בכבודו ובעצמו ונדפס גם בסידורי האריז"ל ומאלו המלאכים שנמצאו ביה"ר האלו לא הזכיר שמץ מנהו גם לא מקצת מהם ואיך נעשה ונאמר נגד האריז"ל בדברים שהם בסוד ה' לקצץ בנטיעות ח"ו כיון שהחשש תערובות כנ"ל בפרט בעת תקיעת שופר שצריכין לערבב השטן עי"ז וכיון שעכ"פ הטעות ברור ממה שנשתנה נוסחן והשמות מכפי מה שנמצאו בסידור של"ה מד' הישן ששם מקורן כנז' ע"כ בודאי שומר נפשו ירחק מהם לגמרי ויפה עשה הרב התניא ז"ל בסידורו שהשמיטן לגמרי רק הדפיסו שם היה"ר שאחר התקיעות שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר ומן התשר"ת ומן התש"ת וכו' היינו בסתם המלאכים ולא בפרטן כלל האחרון וכן אנו נוהגים לומר רק זה האחרון. (מלבד היה"ר שלפני התקיעות שהתקין רבינו האריז"ל בכונת השמות בפרטן) וכן הקדוש מוהר"ר אשר ז"ל בסידור האריז"ל השמיטן לגמרי וכן בסידור האר"י הישן דפוס זאלקווא לא נמצאו כלל וכהנ' שהשמיטון ודי בזה. וה' יצילנו מכל מכשול, אבל מדינא לענין הפסק אין איסור כנז' ע"כ שפיר מותר להתודות בלחש בין שפתיו כדהאריז"ל כנז'. וה' יקבל תקיעתנו ותפלותנו לרצון ויזכה לשמוע קול שופר גדול ב"ב ברחמים: