מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן יא · תשובה
הנה ידועים דברי החתם סופר או"ח שתי תשובות בדבר הזה (סי' ט"ז וי"ז) ובשו"ת דברי חיים (ח"ב חאו"ח סי' ח') מה שחלק בזה על החת"ס ע"ש היטב בדבריהם. והנה בשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סי' מ"ג) כ' ליישב דברי רבו החת"ס זצ"ל מהשגות הד"ח זצ"ל ובמחכת"ה דהגאון המובהק המהר"ם שיק זצ"ל דבריו תמוהים שמה כמה פעמים ומי אנכי נגד הגאון הצדיק המהר"ם שי"ק זצ"ל אך בד"ת האמת אהוב מן הכל, כי באמת לא יישב כלל השגת הדברי חיים על החת"ס כנראה להמעיין בדבריו ובדברי הד"ח. כאשר אבא בזה בעהי"ת על סדר דבריו – ראשית דבר השיג על החת"ס במ"ש שהאריז"ל עשה כונות בנוסח ספרד מחמת שהי' ספרדי ואם הי' האר"י אשכנזי או הי' בין האשכנזים גדול וקדוש מגלה מסתרין כמוהו הי' מגלה סודות שיש בנוסח אשכנז וע"ז כ' הד"ח שז"א שבאמת נוסח האריז"ל אינו נוסח ספרד וסידור הספרדים משונה מנוסח האריז"ל ובברוך שאמר הזהיר האר"י שלא להוסיף על מנהג אשכנז הרי דנוסחתו לא הי' מפני שהוא ספרד רק בירר הסולת משני הנוסחאות עכת"ד הד"ח בהשיגו על החת"ס. ובאמת דברי החת"ס בזה נפלאים מאתנו, דהנה על האריז"ל אשר למד החכמה והכונות מפי אלי' ז"ל ח"ו לומר שמחמת שהוא הי' ספרדי לכך עשה הכונות רק בנוסח ספרד. וגם אין לומר דנתגלו לו הכונות רק בנוסח ההוא מחמת שהם שייכים לשורש נפשו שהוא הי' צריך להתפלל כן שלא ישנה ממנהג אבותיו הספרדיים וכמבואר באמת בהקדמת פע"ח שכל א' אל ישנה ממנהג אבותיו בנוסחאות כי יש י"ב שערים ברקיע וכ"א עולה לפי דרך השער שלו לי"ב שבטים, ואשר ע"ז בנה המהר"ם שיק יסודו לתרץ דברי החת"ס (כמו שאנו צריכים לומר לענין קבלת האריז"ל וכונות תיבות התפלה שמשונים מכוונת הרמ"ק ז"ל על הנוסחא בסידור שלו אם כי הרמ"ק הי' ג"כ בעל גילוי אלי' ז"ל מ"מ דרכו של האריז"ל הי' מעולם התיקון ונתגלה לו להאריז"ל כפי ערך גודל נפשו בעולם התיקון מה שלא נתגלה להרמ"ק ז"ל כמבואר זה בהקדמת פע"ח בענין הרמ"ק והאר"י ואכמ"ל) אך ז"א עוד מחסה לדברי החת"ס דהא לעיננו שהאר"י בירר בכמה מקומות ותפס נוסח אשכנז דוקא וגם בכונת קדיש כ' גם לפי נוסח האשכנזים וכמ"ש זה בד"ח שם ועוד בכמה מקומות וכן מצאתי בשער הכונות כ' טעם עפ"י סוד למנהג אשכנז שמתחילין ברוך שאמר קודם הודו וגם טעם לספרדים שמתחילין הודו קודם ב"ש רק כ' שמוז"ל (האר"י) נהג בזה כמנהג הספרדים להתחיל הודו מקודם אבל כ' טעם ע"ד הסוד לשניהם (רק בענין הקדושות נקדישך וכתר הכריע בפירוש בשער הכונות שלא לומר נעריצך וכו' כנוסח אשכנז רק כספרד ע"ש) וכן בענין ברכת התפילין כ' ג"כ שם סוד לפי"ד חכמי אשכנז שמברכין ב' ברכות וכן בנוסחת תפלת יוצר כ' לומר מתנשאים לעומת השרפים ושכן נוסח האשכנזים כ"כ בשער הכונות וכן כ' בנוסח תכנת שבת לומר רק כמנהג אשכנזים וכן בשעה"כ בכונת תשליך לר"ה כ' שם שהוא מנהג אשכנזים וכן בכונות פורים בענין על הנסים כ' שראו להאר"י נוהג בביהכ"נ אשכנזים בצפת וכיוצא בהרבה מקומות שם הרי מכל זה דלא כהחת"ס שכ' מחמת שהאר"י הי' ספרדי וכו' ומכ"ז נראה כהד"ח שהוא בירר משניהם מנהגים הטובים ונוסחות היפות ע"ד הסוד כל אשר ישר בעיניו הקדושי' בלי משוא פנים לא' מהם וכאשר תראה ג"כ בנוסח תפלת י"ח בס הכונות ובפע"ח ד' דובראוונא מנין התיבות מכל ברכה המה רובן ככולם רק לפי נוסח אשכנז כמו בברכת על הצדיקים כ' תיבותי' מ"ח וכן במודים תיבותי' פ"ו (ע' סידור הר"י עמדין ז"ל מ"ש ע"ז בסוף ברכת שים שלום) וזה יתכן רק לנוסח האשכנזים כי הספרדיים בסידור שלהם מוסיפין ועל חסדך הגדול באמת נשעננו וכן בברכת הודאה וכמעט כן בכל ברכות י"ח כאשר תראה שם וכן בס' הכונות במנין התיבות של הברכות שאינו רק כנוסח אשכנז [וזה יוכלו לדחוק לתרץ דמנין התיבות והכונות עליהם המה נוספות מגורי האריז"ל שהיו מהם איזה אשכנזים וכתבו לפי מנין התיבות שנמצא בטור כנוסח אשכנז אבל יוכל להיות שאינם מהאריז"ל בעצמו כי באמת בשער הכונות שחיבר מהר"ש וויטאל לא נמצא כונת ומספר ומנין התיבות אלו כלל רק בס' הכונות ובפע"ח וממנם בא בסידורי האריז"ל ובזה יונח כמה סתירות כמו בברכת סלח לנו כ' בס' הכונות תיבותי' כ' כנגד עשרים תיבות שיש מן ברכי נפשי את ד' ואל תשכחי וכו' עד המעטרכי חסד ורחמים ובאמת יש כ"א תיבות (ע' סידור הר"י עמדין ז"ל) ואין לומר שנוסחו כי מוחל וסולח (ואז יש כ' תיבות) דהא כ' שם בס' הכונות כונה על תיבות אל (חסד) טוב (יסוד) אתה וא"כ סתרי אהדדי א"ו שמנין התיבות עשרים נוסף אח"כ כנז' והיינו לפי נוסח אשכנז שאומרי' כי מוחל וסולח יש בברכה זו כ' תיבות וכן בברכת על הצדיקים כ' בס' הכונות שם תיבותי' מ"ב כנגד שם מ"ב ע"ש ובשער הכונות בנוסח התפלה המקובל מהאריז"ל כ' לומר שארית עמך בית ישראל ועל פליטת בית סופריהם וכיון שאומר פליטת בית סופריהם על כרחך יש בו יותר ממ"ב תיבות אלא בע"כ שמנין התיבות של הברכה אינו רק נוסף מגורי האריז"ל אך עדיין צ"ע ומסתפינא לומר כזה כי ממה שלא נמצא בשער הכונות אין ראי' כמו שנמצא כמה ענינים במהדורא תניינא בפע"ח שלא הי' לפני המהר"ש וויטאל ז"ל בעת סדרו השעה"כ כמ"ש החיד"א זצ"ל בשה"ג ובשאר חיבוריו ונראה שהמנין תבות והכונות עליהם הוא מה ששמעו מהאר"י החי בכבודו בעצמו וכתבתי מזה במ"א בס"ד ואכתוב מזה ואין מקום ועת האסף פה הערות לענין נוסח התעלות] עכ"פ הרי מזה דשינה האריז"ל מנוסח אבותיו ובירר לו דרך סלולה בקודש והכריע פעם כנוסח ספרד ופעם כנוסח אשכנז כנז' ולפימ"ש בפע"ח בהקדמה שכ"א יחזיק במנהג אבותיו ולא ישנה האיך הוא הי' בעצמו רשאי לשנות אלא על כרחך ראי' ברורה מזה לדברי המשנת חסידים שנוסח האריז"ל הוא שער הכולל לכולם והוא בא לתקן תיקון עולם לברר וללבן נוסח הזה מבין שתי נוסחאות הנהוגות וכדברי הד"ח ומ"ש במהר"ם שיק דמ"ש במשנת חסידים הוא נגד דברי הפע"ח בהקדמה שכ' בפי' שאסור לשנות זה לק"מ, דהנה הרי לפנינו מזה דהאריז"ל בעצמו שינה בכמה מקומות פעם כנוסח אשכנז פעם כנוסח ספרד והאיך כ' בעצמו דלא ישנה ממנהג אבותיו א"ו דשאני הוא בעצמו דידע בנפשו הקדושה והגבוהה שהוא משורש הגדול שצריך להביא ולתקן להעולם נוסחא המתוקנת הזאת דילי' להיות שער הכולל לכל א' וגם אין לומר דהארז"ל בעצמו הי' רשאי ולא אנחנו ולא עשאה לאחרים כלל רק לעצמו אשר ידע זיכוך נפשו הטהורה אבל אחרים אין רשאין לשנות ממנהג אבותיהם ז"א דא"כ הא החת"ס בעצמו הביא שכן נהגו רבותיו הגאונים הקדושים מהר"נ אדלער ובעל הפלאה זי"ע להתפלל בנוסח האריז"ל אלא שהחת"ס כנראה מדבריו כבר רק יען שרבותיו הנ"ל היו מכוונים בכונת האריז"ל ע"כ היו מתפללין בנוסח הלז אבל מי שאינו מכוון בכונת האריז"ל אינו רשאי לשנות מנוסח אשכנז של אבותיו לדעת החת"ס אך באמת בודאי ראויים הגאונים הקדושים בעל משנת חסידים וליקוטוי אמרים זי"ע לסמוך עליהם שכל מי שלא ידע משורש נשמתו ומאיזה שבט הוא ואיזו נוסח שייך לו אז מתפלל בנוסח האריז"ל שהוא נוסח הכולל כנז' ולאו דוקא לגדולים כאלו כמו רבותיו של החת"ס אלא לכל אדם שלא ידע שורש נפשו והמ"ח לאחר שראה דברי הפע"ח בהקדמה שכ' שלא לשנות מנוסח אבותיו פרושי קמפרש דהיינו רק למי שידע שורשו ומאיזה שבט הוא וכמ"ש בד"ח שם וכן על כרחך סברו הגאונים הנ"ל רבותיו של החת"ס שהתפללו בנוסח האריז"ל ודלא כמ"ש במהר"ם שיק שדברי המ"ח המה נגד דברי הפע"ח דבאמת אינם סותרים ומ"ש בהקדמת פע"ח שאסור לשנות היינו מנוסח אשכנז לנוסח ספרדיים ממש (היושבים בארצות ישמעאל ואיטאליא) וכן להיפך וכיוצא אבל לנוסחא ברורה שתיקן האריז"ל שהוא שער הכולל כדברי המ"ח י"ל דמותר לשנות נחזור למה שהתחלנו כי נפלאו דברי החת"ס מ"ש שהאריז"ל סידר בנוסח ספרד מחמת שהי' ספרדי דבאמת היא כמו שהשיג עליו הד"ח שנוסח האר"י הוא רק סולת הנברר משני הנוסחאות וכמו שהבאתי בזה לעיל עוד הרבה סמוכין ובמהר"ם שיק טרח להביא דברי החת"ס אלו והשגת הד"ח עליהם לא יישב כלל – גם בעיקר דבריו שכ' החת"ס שהאריז"ל הי' ספרדי. הנה בשו"ת יוסף אומץ להג"מ חיד"א זצ"ל (סי' כ') כ' שהאר"י הי' אשכנזי ממשפחת אשכנזים לוריא ממשפחת המהרש"ל ז"ל ושמו מוכיח עליו וכ"כ בשה"ג (והוא בודאי החיד"א זצ"ל בודאי ידע יותר להיותו קרוב שם ויליד אה"ק וגם תייר גדול חוקר לכל תכלית) וכן ראיתי בפע"ח בשערי חג השבועות ור"ה כ' היה"ר לומר בעת פתיחת הארון שמצאוהו בכתי"ק הרב האר"י ז"ל בעצמו על מחזור אשכנזים שלו וכן בכונת יוהכ"פ בעת אמירת איה בקדושת כתר (ואף שכ' שם מהרח"ו ז"ל כי לא ידע אולי זה נכתב מאת הרב ז"ל בילדותו טרם שנכנס לעומק החכמה ואולי העתיקו מס' אחרים מ"מ) הנה כתב אח"כ כונת האוחז ביד שזהו פיוט ממחזור אשכנזים ובשו"ת יוסף אומץ שם כ' שהאריז"ל התפלל בר"ה ויו"כ בביהכ"נ האשכנזים בצפת"ו והביא גם בפאת השלחן (ד' צפת דף י"א) וביוסף אומץ הביא זה מס' הכונות וחפשתי ולא מצאתי זה בס' הכונות כנראה כונתו למה שכתב שם שמצאו כונות לפיוט האוחז ביד וכו' על מחזור אשכנזים שלו וכן ממה שצוה לומר פיוטי הקליר ואלו המה פיוטי האשכנזים כנזכיר להלן וכן בסידור הר' שבתי ז"ל בענין ויתן לך כ' דכשהי' האריז"ל מתפלל בין האשכנזים אמר עמהם בביהכ"נ רק כשהתפלל בין הספרדיים שהם אין אומרים ויתן לך אמר אח"כ בביתו, וכן בשער הכונות (בנוסח התפלה) כ' שהאר"י לא הי' אומר רק פיוטי האשכנזים כמו שיש במחזור שלהם, וכן בשער הכונות בדרושי פסח כ' בשם האריז"ל רמז למינים הניקחים לחרוסת בלשון אשכנז הר"ת מהם ע"ש ונראה כי הי' מתולדות משפחתו אשכנזי ונחשב מהאשכנזים, וכן בס' החזיונות (שכ' מהרח"ו ז"ל) הנקרא שבחי מהר"ח וויטאל בד"ה ואישן והנה חלום וכו' פתרון החלום כי מורי ז"ל הוא ס"ת של אשכנזים וכו' הרי שהאריז"ל נחשב אז בצפת"ו לחכם מעדתו האשכנזים כשמו כן הוא אשכנזי, ועכ"פ בודאי הי' כלול משניהם אשכנזים וספרדיים וכדברי הד"ח דהאר"י עשה סולת נקי' משני הנוסחאות ודלא כהחת"ס ז"ל כאשר הוכחתי לעיניך (א)
ומ"ש במהר"ם שיין שם עפי"ד המג"א שכ' דבכל מקום שנשתנה הענין והדברים יכולים לשנות המנהג א"כ ה"נ כיון ששלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם רק מחמת שהועיל להגאונים הנ"ל רבותיו של החת"ס לכוון בדברים המפורשים ומסודרים בסידור האר"י ע"כ היו רשאים לשנות המנהג עכ"ד וזהו מתקבל אך פשוט דטעם זה יוכן גם לכל עדת ישראל מי שירצה לשנות עפי"ד המ"ח לאחר שהאיר האר"י ז"ל ממזרח ברוח קדשו ואיזן ותיקן נוסח השוה (לפימ"ש המ"ח) שהוא לכל מי שלא ידע שורש נפשו ושבטו ע"כ לפי"ז גם אחרים רשאים לשנות מחמת שנשתנה הענין ע"י שהאיר האריז"ל בדור הזה מעולם התיקון, כמ"ש במהר"ם שיק ההיתר להגדולים הנ"ל שהיו רשאים עי"ז מחמת שנשתנה הענין שהוצרכו לכוין כונות האריז"ל אך בעיקר מ"ש דשלחו מהם הזהרו במנהג אבותיכם ושם בודאי נשתנה הענין דשלחו להם סדרי מועדות החשבון כראוי ושוב לא הוצרכו ליו"ט שני אעפ"כ שלחו להם הזהרו במנהגי אבותיכם והרי מזה להיפך דאפי' נשתנה הענין אסור לשנות אך כנראה כונתו למה שגרס הגה"מ ומ"א בירושלמי אעפ"י ששלחנו לכם סדרי תפלות. אבל הגירסא שלנו סדרי מועדו"ת ונדבר עוד מזה בס"ד וי"ל שזהו הטעם שכ' בב"י או"ח סי' ל"א ובכ"מ שמתחלה נהגו בני ספרד ג"כ להניח תפילין בח"ס ואחר שנתגלה הזוהר מרשב"י נמנעו מלהניחן. ולכאורה קשה דהא הוי משום אל תטוש תורת אמך. א"ו כיון דנשתנה הענין שיצא לאורה הזוהר מרשב"י ע"כ מותר לשנות מנהגן מקודם.
ומ"ש שם במהר"ם שיק שהד"ח כ' שהאר"י הוסיף כמה דברים ושינה נוסח ספרד עכ"ל וע"ז כ' שאינו מבין מזה סתירה לדברי הח"ס דבודאי עיקר תפלה של נוסח ספרד הניח האריז"ל רק שהוסיף במקצת דברים כדי לתקן וליפות הדברים שיהיו יפין טפי ואפשר שאפי' אם הי' אשכנזי הי' ג"כ מוסיף איזה דברים שצריכין תיקון עכ"ד ובמח"כ גאונו ז"ל המה מגומגמים כי בד"ח לא כ' כלל שהאר"י הוסיף על נוסח ספרד רק שהביא ראי' שהאר"י לא נטה דוקא לנוסח ספרד רק שבירר הנוסחאות פעם כן ופעם כן ראי' שעשה האריז"ל שער ונוסח הכולל מלבד הי"ב שערים שיש להנוסחאות ומזה סתירה לדברי הח"ס במ"ש שמחמת שהאר"י הי' ספרדי כנז' ושפיר נכונים דברי הד"ח– אך מה שהקשה על הד"ח שכ' שלא נחלוק על האר"י הקדוש ובאמת האריז"ל לא כתב כלל זה רק המשנת חסידים זהו באמת תמוה קצת על לשון רבינו הד"ח רק כונתו של הד"ח רצוי' ור"ל שהמ"ח מפרש כן בכונת דברי הפע"ח בהקדמה כנז' (וידוע שלשון הד"ח קצרה מאוד לפעמים בשיגרא דלישני' עד שדבריו הקדושים לפעמים חתומים מבלי זכינו להבינם לפי רוב גדלו וקדושתו) וכונתו שחושב להמ"ח כמו גורי האריז"ל ובפרט שמפרש בזה דברי הפע"ח להאריז"ל ונודע גודל ערכו של המשנ"ח חסידי"ם שהקדוש המקובל רבינו מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע קרא לספרו בשם חביבות ''משנה תורה'' בחכמת האמת וכתבי האריז"ל יען שעשאו סולת נקי' מאשר ידע לצרף וללבן אותיותיו לכתוב בקצרה תוכן דברי האריז"ל בכתבים שכ' הרח"ו ז"ל.
גם מה שהקשה במהר"ם שיק על המשנת חסידים שכ' שראוי להתפלל כפי נוסח האר"י, שהרי גדלה חזקה שע"י החזיקו ליתן תרומה לכהנים בבית שני וא"כ איך צוה לשנות מהמנהג אלא על כרחך דאיכא נגד חזקה זו חזקת חיוב דתפלה כי עפי"ד המ"ח לא יצא בהתפלה הזאת אם לא התפלל כנוסח הזה והוי חזקה נגד חזקה עכת"ד ואני תמה על רב גאון מובהק כמותו זצ"ל יאמר כדברים האלו, היאמר שלדעת המ"ח לא יצא י"ח בתפלה אם לא התפלל בנוסח האר"י והרי המ"ח כתב בפי' בלשון הזה ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקיבל מהרח"ו כונותיו עליו מהאריז"ל עכ"ל והעתיק הלשון הזה בד"ח שם ג"כ, הרי מפורש שכ' רק נוח לו בדרך עצה טובה קמ"ל אבל האיך קס"ד שלא יצאו י"ח תפלה בנוסח אחר וממילא נסתרו לפי"ז כל דברי המהר"ם שיק שבנה שם על יסוד זה ליישב דברי הח"ס ממה שהשיג הד"ח על ראי' הח"ס ממה דאמרינן שגזרו תענית וירד רע"ק ואמר אבינו מלכנו ור"א שם הי' מבני בניו של משה ורע"ק מבן גרים ועל כרחך התפלל בנוסח ספרד שהוא כולל לכל בני התערובות ואיך נעשה רע"ק שלוחו של ר"א להוציאו וע"ז שפיר הקשה מאוד בד"ח על הח"ס דהחילוק בין נ' ספרד לאשכנז היא בהקדמת הודו לברוך שאמר וכיוצא עוד שינויים בתפלת י"ח ומה שייך זה בתפלת אבינו מלכנו שהתפללו על הגשמים והאריך עוד בזה בד"ח שם כי זהו באמת תמוה על החת"ס זצ"ל דמה שייך להביא ראי' מזה ובמהר"ם שיק רצה ליישבו עפ"י הקדמתו הנז' שלדעת המ"ח יש בזה חזקת חיוב שלא יצא י"ח תפלה אם לא התפלל בנוסח המדויק הלז וכבר כתבנו שז"א ול"ש בזה חזקת חיוב כלל וכמפורש במ"ח להיפך, וא"כ צדקו דברי הד"ח בתשובתו בזה, עיין עליו עוד שם בד"ח דבריו הקדושים כי נעמו:
וראיתי בשו"ת חסד לאברהם להגאון מהר"א תאומים ז"ל (או"ח סי' ט') האריך ג"כ ליישב מנהגן של חסידים ששינו מנוסח אשכנז וביאר שם עוד כמה עדיפות בכמה מקומות לנוסח ספרד עפ"י דין הש"ס והפוסקים ע"ש אך מה שכ' לסתור דעת השואל שכ' ששייך בזה משום אל תטוש תורת אמך והוא תמה עליו דוכי אסור להחמיר יותר ממה שנהגו אבותיו וזה צ"ע לע"ד כי אדרבא מאן יאמר דזהו חומרא לשנות לנוסח ספרד הלא יש בכמה מקומות בשינוי שבין נוסח ספרד לאשכנז כגון בברכת המקדש שמו ברבים וברכת הלל בלילי פסח וכיוצא בזה שיש להסתפק אם זה נקרא חומרא או קולא לענין אמירת הברכה ולענין ספק לא תשא לדעת הרמב"ם בברכה שאינה צריכה וכאשר כ' הוא בעצמו שם בתשובה בתחלה דבשינוי הנוסחאות אנחנו לא נדע איזה מקום המקילים או המחמירים וע' שו"ת מהרי"ק שורש ט' לענין הלל בר"ח וברכתו דלא רצה רב לבטלן ע"ש]. אכן לענין מה שנסתפק בזה השואל וכן בשו"ת מהר"ם שיק משום אל תטוש תורת אמך. י"ל מדברי הב"י או"ח סי' ל"א שכ' ועכשיו נהגו כל בכי ספרד שלא להניח תפילין בח"ה ושמעתי שמקודם הי' מניחים אותם כדברי הרא"ש ואח"כ מצאו במאמר רשב"י שאסור להניחם בח"ה וע"כ נמנעו מלהניחם בח"ה עכ"ל הב"י והרי בזה דלא חששו משום אל תטוש תורת אמך כלל כיון שמצאו כן בזוה"ק ובתלמוד לא נמצא להיפך כמו שנראה מלשון הב"י שהביא כן נראה דיאות עבדי כן לדעתו שסיים בב"י ומאחר שבתלמודא דידן וכו' מי ערב לבו לגשת לעבור בקום ועשה ע"ד רשב"י וכ"כ בכ"מ א"כ ה"נ שפיר לענין הנוסחאות שכ' המקובלים שנוסח זה שוה יותר שהוא נוסח הכולל שוב מותר לשנות כיון שאינו נגד הגמ' ושם ג"כ גבי תפילין בח"ה אם נמנעו. מלהניחן י"ל דהוי קולא בענין תפילין או חומרא בקדושת ח"ה וגם בענין הנוסחאות כן דא"א להכריע אם הוי קולא או חומרא כנז'. ומ"ש בחסל"א שם לענין לא תתגודדו דל"ש בזה משום דבמנהגא ל"ש ל"ת עפי"ד המג"א סי' תל"ד. במחכת"ה אדרבא שם סי' תל"ד מפורש ברמ"א לענין מה שנוהגים שלא להסתפר מר"ח אייר וכו' שלא ינהגו בעיר א' מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה משום לא תתגודו ומ"ש המ"א שם בשם הרמזים לענין מנהג המקומות שבמקום זה נהגו כך ובמקום זה נהגו כך אפי' נתקבצו ב' המקומות בעיר א' ל"ל בה אם כ"א נוהג במנהג מקומו אבל לפי"ז לפי"ד הרמ"א בעיר א' אסור לשנות שיהי' מקצת כמנהג אשכנז ומקצת כספרד. וע' בשו"ת מעיל צדקה סי' מ"ט אכן לע"ד לחלק כמ"ש שם במעיל צדקה דתספורת הוא דבר הניכר בשוק אם נסתפר או לא אבל בביהמ"ד בפ"ע שמתפללין בנוסח ספרד אף שבשאר בתי מדרשים בעיר מתפללין אשכנז י"ל דהוי כשני בתי דינין בעיר א' דל"ש לא תתגודדו וע' פאת השלחן שם וכן העיר בזה בשו"ת מבן המחבר בסוף אמרי נועם ח"א על המועדים, אך על הגאונים מהר"נ אדלער והפלאה זי"ע כפי שהעיד החת"ס תקשי בזה שכ' שהג"מ נתן אדלער עבר לפני התיבה והתפלל ספרד ושאר בני המנין באותו ביהמ"ד התפללו אז אשכנז רק הוא בעצמו התפלל ספרד לפני התיבה והרי בזה שוב איכא משום לא תתגודדו ולכאו' י"ל לפי דעת הפוסקים דא' יוכל להחמיר על עצמו ול"ש משום לא תתגודדו אך הכ"מ (פ"א מתרומות ה' י"א) כ' דגם יחיד אינו רשאי לשנות ואיכא בזה משום לא תתגודדו וע"ש בזה בתשו' מעיל צדקה סי' הנ"ל. אולם פשוט דלוש לדון כלל מזה לכאן במנין א' ובית א' לומר דיוכל (בפרט העובר לפני התיבה) לשנות ממה שמתפללין הצבור דזהו בודאי הניכר ונראה ואיכא משום ל"ת וע' בשו"ת מהר"ם שיק סי' הנ"ל שיישב ע"ז מנהגן של הגאונים הנ"ל רבותיו של הח"ס דל"ש לא תתגודדו כיון שגם הקהל אם יוכלו לכוון בכונת האריז"ל יתפללו כמו כן א"כ הוי כמ"ש המ"א גבי בני כפרים שמקדימין וקוראין המגילה דל"ש לא תתגודדו כיון שגם בני הכפרים אם הי' בני כרכים או להיפך הי' ג"כ קורין ביום ההוא ותירוצו זה צ"ע עדיין כמובן.
ומ"ש שם בחסל"א שכמדומה לו בשם הגאון מ' נפתלי כ"ץ זצ"ל בהסכמת סידור השמים ד' אמ"ד הנה לא נמצא מזה כלל בהסכמתו רק נמצא שם מצואת המחבר השל"ה הקדוש כפי הנוסח שבירר לו מאשכנז וספרד ורובו על נוסח אשכנז ובנו כ' שם בענין שינוי הנוסח והעתיק משו"ת שער אפרים דיכולין לשנות וכ"כ בשו"ת יוסף אומץ סי' הנ"ל:
וע' בשו"ת מהרשד"ם (או"ח סי' ל"ה) מ"ש בענין שינוי מנוסח אשכנז לנוסח ספרד שנוהגים במדינת תוגרמה, וע' במשא מלך ח"ז חקירה ט"ו בדיני המנהגים שהביאו ומ"ש ע"ז. וראיתי בס' א' (שו"ת דברי מרדכי) לא' בזמנינו שהביא בשם המהרשד"ם בזה דיש לשבח אותן העוזבים שאר מנהגים ונוסחות ונוהגים כמנהג ספרד בארץ תוגרמה, ובאמת שם במהרשד"ם לא כ' טעם להעדיפות של מנהג ספרד בתוגרמה רק במה שהפיוטים שלהם מהר"י הלוי והאבן עזרא והר"ש בן גבירול כולם חברו יחד בלשון צח ונקל להבין לכ"א וא' עכת"ד. ולפי"ז אדרבא אנו אין לנו בזה אלא דברי האריז"ל שהוא שיבח רק פיוטי האשכנזים לאומרן כי הם מהקליר וכיוצא אשר יסודתם בהררי קודש כונות וסודות טובא גניז בגוויי' יחודים עליונים הפועלים ומתוקנים. והאריז"ל התיר לאומרן אף בברכת ק"ש. והנה על פיוטי הספרדים שהם מהגדולים הנ"ל ששבחם המהרשד"ם אדרבא עליהם כ' בשעה"כ שהאר"י לא הי' אומרם וכיוצא בהם מפני שאינם ע"ד הסוד. והנה האר"י העיד על הפייטן הקליר שהוא התנא ר"א ב"ר שמעון וע"ז באמת רבו המורים המתוכחים ע' שו"ת זכרון יוסף סי' י"ג ושו"ת יד אלי' סי' כ"ה ותשו' תשובה מאהבה ח"א סי' א' תשו' ארוכה בזה וברכי יוסף סי' קי"ב ומחזיק ברכה שם ושארי אחרונים בזה. והנה היוצא מדבריהם למ"ש התוס' בחגיגה (די"ג ע"א) והרא"ש בברכות דהקליר הוא ר"א ב"ר שמעון ולע"ד אין סתירה מוכרחת לזה אף לדעת החולקים רק ממה שכ' הקלירי בקרובץ לת"ב אאנין תשע מאות ועפי"ז רצה לדון בזכרון יוסף דהקליר הי' בזמן הגאונים תשע מאות שנה אחרי החורבן הנה גם זה אינו סתירה מוכרחת כי י"ל כדברי הצל"ח ברכות שכ' אף אם אינו ר"א בר"ש וכו' כיון שהי' בזמן שמקדשים עפ"י הראי' (ואף שבאמת לזה העיר בזכרון יוסף בטוב טעם דזה אינו ראי' מוכרחת ממה שתיקן פיוט רק ליום א' כי י"ל שהוא תיקן שיאמרו ביום ב' עוד הפעם כמו שיש בפיוט הקדושות בשחרית ומוסף ר"ה וכיוצא בשארי תפלות שיאמרום בשני הימים) ואז לא הי' תשע מאות אחרי החורבן אלא שזה המספר הוסיף א' מהאחרוני' אח"כ. וכיון שהאריז"ל קיים ברוח קדשו כדברי התוס' שזהו ר"א בר' שמעון א"כ אין לזוז מדברי התוס' וכ"כ השל"ה בצואתו בתחילת הסידור שהקליר בעל הקרובץ הי' תנא. ולקושיא שנמצא בקרובץ שלו אאנין תשע מאות בודאי י"ל שנוסף אח"כ וכדברי הצל"ח כמו שנמצא בכמה פיוטים נוספ' נוסחאות מהאחרונים. גם המעיין במעדני יו"ט ברכות שם יראה לע"ד דאין שום סתירה להתוס' והרא"ש בזה, דמה שחתם עצמו בפיוטים ברבי י"ל היינו על שם אביו היינו בן רבי ומה שחתם אח"כ שם קליר אינו קושיא כיון שהי' רק שם לויי וטפל עפ"י מעשה כדברי הערוך שאכל עוגה ונתפקח ע"כ חתמו בסוף ואחר תיבת ברבי שכונתו לאביו וכן נהוג בכמה שמות טפל ושמות משפחה שיש לאדם שחתמו לשם הטפל והמשפחה אחרי שם אביו, אך זאת עומד לנגדנו מה שמובא במחזיק ברכה בשם מור וקציעה אשר העיד המגיה בס' יוחסין שמצא בפיוט לז' של פסח שחתם עצמו אלעזר ב"ר יעקב הקליר מקרית הספר וע"ז הביא בשם מור וקציעה דהאריז"ל כ' שהי' להקליר ניצוץ נשמת ר"א בר שמעון וקלסי' במחזיק ברכה והביא שם כן ג"כ בשם ס' כנף רננים. ובאמת במחכת"ה לא כתב כן האריז"ל כמו שכתבו הם שהי' בו רק ניצוץ ר"א בר"ש רק מפורש בשער הכונות (סוף תפלת שחרית) שהקליר שסדר קרובץ במחזור אשכנזים הוא ר"א ב"ר שמעון כנז' במדרש ע"פ מכל אבקת רוכל זה ר"א בר"ש דהוה קראי ותנאי ופייטן וקרובץ עכל"ה (וזהו דברי התוס' שם בחגיגה) גם כ' שם בשער הכונות שהי' אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן ר"א הקליר הלא המה במחזור האשכנזים לפי שכל כו' תקנו דבריהם עפ"י חכמת האמת והי' יודעים מה שתקנו ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר הי' אומרם לפי שהם הי' תנאים והי' יודעים מה הי' מתקנים וכל דבריהם, הי' מיוסדים עפ"י האמת עכל"ה הרי בזה שלא כדברי המו"ק ומחזיק ברכה שרצו לעשות פשרה ואמרו שכונת האריז"ל הי' רק על ניצוץ נשמתו שהי' בו מר"א בר"ש ובזה מפורש שלא כדבריהם. וגם במדרש (ויקרא ל') שהביאו מפורש על ר"א בר"ש כד דמיך ר"א בר"ש הי' דורו קורא עליו וכו' קריי תניי' פייטני וכו'. ועפי"ז אם נאמין למ"ש המגיה בס' יוחסין שמצא חתום בפיוט ז' דפסח אליעזר ברבי יעקב הקליר ההכרח לומר דאלו החרוזים מר"ת יעקב נוספו אח"כ מאחר ששמו יעקב ושלא הי' חתום רק אליעזר ברבי קליר כדרכו בשאר פיוטים כנ"ל. אך זהו רחוק קצת לומר כן. ואולי סמך החיד"א ז"ל לעשות פשרה כדברי האריז"ל יען שכתב ע"ז מהרח"ו בשער הכונות ושמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר וכו' וסיים מהרח"ו ז"ל אבל אני לא שמעתי ממורי ז"ל עכ"ל ולא הי' אצלו דברי ודאי וברור כ"כ כמו אשר שמע מעצמו שהם מדוייקים יותר כנודע בכל דברי החברים מה שכ' עליהם מהרח"ו. אך בשער הכונות (בנוסח תפלה) נראה ממהרח"ו בשם האר"י בעצמו שזהו הקליר ר"א בריש עצמו כמ"ש בלשונו שהאריז"ל הפסיק בפיוטי הקליר גם בברכת יוצר משום שהם היו תנאים והי' יודעים מה הי' מתקנים עכ"ד נראה מזה שזהו ר"א בר"ש התנא עצמו ולא שורש נפשו ודלא כהמו"ק והחיד"א במחזיק ברכה הנז'. ובשו"ת הרשב"א ומובא במעבר יבק (בקו' מנחת אהרן פ"ז) כ' שאומרים על הקליר שהוא ר' אלעזר בן ערך – שוב ראיתי במחזורים של המדקדק הרו"ו היידענהיים במאמרו על הפייטנים העיר ג"כ בראיות דהקליר הי' אחרי רב האי גאון ז"ל ועל הראי' שהביא מקרובץ לת"ב אאנין תשע מאות כבר כתבנו לעיל מזה, ושאר ראיותיו אין מוכרחות לסתור דברי התוס' ודברי האר"י ז"ל גם מה שהביא ראי' מפי' ס' יצירה להר' משה בוטליה שהביא דברי הרב ר' אליעזר הקליר בשם רב האי גאון ז"ל ג"כ אין ראי' דשם קליר הוא שם משפחה ויוכל להיות דגם אחר ר' האי גאון הי' א' ששמו קליר אליעזר וממשפחת קליר כמובן בפשיטות – (שוב עתה בעת ההדפסה ראיתי בס' שדה חמד (מהדורא תנינא) פאת השדה לאות א' האריך מענין הקליר מי הי' ובתוך הדברים תמה מאוד על זקיני בס' מגיד תעלומה שכ' שראה בספרים שהביאו פירושים בשם ר"א הקליר שהי' מפרש מאמרים ומחבר חיבורים ובפרט על ס' יצירה, והגאון המחבר שליט"א בעל שדה חמד חתר וחפש למצוא לאיזה ס' כיון במגיד תעלומה אם הראשונים או את האחרונים ולא ידע מקומו אי'. וזהו כאשר תראה בפי' ס' יצירה להר"מ בונטיל שהביא בשם הרב ר"א הקליר בשם רב האי גאון כנז' ועליו כיון זקיני זצ"ל, אך ז"א ראי' עוד די"ל אחר הי' כנז') ובחת"ס תשו' הנז' כ' על פיוטי רבינו שמעון הגדול שהאריז"ל בחר בפיוטיו אחרי פיוטי הקליר ובאמת תמהני ע"ד החת"ס כי בכהאריז"ל לא נמצא זה מוזכר מפיוטי ר"ש הגדול רק מפיוטי הקליר ושארי התנאים כמפורש שם. ופיוטי ר"ש הגדול ז"ל בודאי קדושים וטהורים כידוע גודל ערכו וערך רבותינו הקדושים בעלי התוס' ז"ל וכמ"ש מזה בתשו' ד"ח שם וכל דבריהם בודאי מיוסדים ע"ד הסוד ותפלות פיוטיהם ובוקעים רקיעים ופועלים רחמים כידוע בשם הצדיקים ז"ל גודל ערך סגולת הפיוטים שלנו האשכנזים אך האר"י לא דיבר שם רק ופיוטי הקליר כנז' - ומאשר כ' בשער הכונות ופע"ח שער ר"ה שהאריז"ל הי' אומר הסליחות של הספרדיים מלה במלה עם הצבור באשמורת הבוקר בחודש אלול כמנהגם נראה מזה שיש בהם סודות בהסליחות של הספרדים ג"כ (של חודש אלול) שהם במחזורים שלהם:
גם תמהתי עוד על לשון רבינו מהרשד"ם בתשו' שם שכ' לענין תפלת י"ח ותפלת שבע איני רואה שיש בהם שינוי כלל כי תורה א' לכולנו לכל המנהגים וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו יוצא י"ח ידי תפלה ואין הפרש אלא בפיוטים וקרובץ וכו' עכ"ד ובאמת יש בתפלת י"ח עצמו שינוי נוסחאות הרבה שמוסיפין הספרדים. והאשכנזים אומרים נוסח הקצר (שהוא המותאם יותר עפ"י רוב למנין התיבות וכונת האריז"ל ע"ז כנז') ואמרתי אולי בזמן מהרשד"ם לא הוסיפו הספרדיים עוד כ"כ בתפלת י"ח כנוסח שלהם בסידורים עתה. אמנם אינו נראה כן כלל. וגם מצאתי בשו"ת מהרלב"ח (סי' ע"ד) שכ' שהספרדיים מוסיפין בנוסח על מנין התיבות בתפלת י"ח והוא הי' אז בערך זמנו של מהרשד"ם, שוב ראיתי בפאת השלחן שהעיר זה ג"כ על המהרשד"ם וצידד שם ביופי כח נוסח האשכנזים בתפלת י"ח בשם הרוקח ותשו' הרא"ש וכן בס' אניס כ' שהנוסח אשכנזים מקובל עד שמעון הפקולי ואנשי כנה"ג על כל התיבות ואותיות התפלה ע"ש וכבר כתבנו נטיל שמנין התיבות בס' הכונות כהאריז"ל מותאם ג"כ למנין התיבות של תפלת י"ח כנוסח האשכנזים
גם מ"ש שם בדברי מרדכי בענין תפילין בחוה"מ כי איך יוכל לשנות מי שכבר נהג להניחן והביא משו"ת שמש צדקה שצווח ע"ז שאין לאשכנזים לשנות ולמנוע מלהניחן בחוה"מ והנה תמהתי על השמש צדקה כי הלא מרן הב"י (או"ח סי' ל"א) כ' שמתחלה הי' גם בני ספרד מניחין תפילין בחוה"מ כדברי הרא"ש ואח"כ שראו דברי הרשב"י בזוה"ק פסקו מלהניחן וכ"כ בכסף משנה (שהב"י סיים ג"כ להלכה כוותי' שלא להניחן בחוה"מ) איך יוכל לומר דיש בזה משום אל תטוש תורת אמך כיון שהב"י העיד שעשו ככה כל קהלות ספרד ששינו מנהגן בזה א"ו דל"ש אל תטוש תורת אמך (ומטעם שכתבנו לעיל כיון דנשתנה הענין שיצא לאורה הזוהר מרשב"י שאוסר בפירוש להניחן) ומצאתי אח"כ בשמש צדקה שם (או"ח סי' י"ד) בהסכמות החכמים על פסוק הלז בתשו' מהר"י לאמפורונטי ז"ל (בע"ס פחד יצחק) שהוא כ' כדברינו דל"ש בזה אל תטוש תורת אמך ורק כל עיקר דברי החכמים שם בשמש צדקה במ"ש שלא יפה עשה היינו מי שרוצה לשנות בביהכ"נ אשכנזים ולעשות חדשות והוא בעל מלחמות ואיכא משום לא תתגודדו אבל בביהכ"נ של חסידים שכולם אינם מניחין תפילין בחוה"מ אף שבשאר ביהכ"נ מניחין שוב ל"ש לא תתגודדו כנז' דהוי כשני בתי דינין בעיר א'
והנה בירושלמי (ספ"ג בעירובין הלכה ט') בזה"ל ר' יוסי כתב ושלח להון אעפ"י שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו ממנהג אבותיכם נוחי נפש עכ"ל ובהגה"מ ומ"א הובא הגי' ''סדרי תפלות'' במקום תיבת ש ''מועדות' ולפי"ז הנוסחא כ' האחרונים דאסור לשנות מאשכנז לספרד וע' פאת השלחן שם והנה בירושלמי דידן אין הגי' כן ואף לפי גירסא זו י"ל דבאמת כן הי' כסברת המ"ח והליקוטי אמרים שנוסח שסידר האריז"ל הוא שער הכולל לכל הנוסחאות ע"כ י"ל ששלחו להם נוסח זה והוא המתוקן ויפה, אעפ"כ למי שיודע מנהג רבותיו ושורשו מאיזה שבט כבר כ' האר"י כנז' שאין לו לשנות כלל ממנהג אבותיו וכי רק דרך השער ההיא יצא ויבא בתפלתו ע"כ י"ל שזהו שהזהיר ר' יסי אעפ"י ששלחו לכם כו' אל תשנו ממנהג אבותיכם נוחי נפש כי הנוסח ההוא ששלחו לכם הוא רק נמי שאינו יודע בבירור שורשו ושורש שבטו ואבותיו אבל מי שיודע מנהג אבותיו ושבטו אל ישנה ממנהג אבותיו נוחי נפש (וזהו שדייק ממנהג אבותיכם היינו מנהג שבטו) כן י"ל אף לפי גירסא הנז' כי ידוע שבדורות האלו שהי' סמוכין לחורבן ביהמ"ק ולא"י והי' יכולין עוד לידע מאיזה שבט. לא כן אנחנו אין אתנו יודע עד מה ברבות העתים רבות בשנים לאלפים ובארצות שונות רחוקים ומפוזרים עד ישקיף ד' וירחם ב"ב:
עד כה דברנו לצדד בזכות רבותינו כו הקדושים הלמ"ד הבעש"ט זי"ע והנמשכים אחריהם שנהגו להתפלל בנוסח האריז"ל ובדרכיהם נלך עד הולך ואור נכון היום בביאת ג"כ ואף שהתחלת כונתם הי' רק ליחידי סגולה המתנהגים בדרכי החסידות באמת כמו שנראה במכתב הקדוש בסוף ס' נועם אלימלך בדפוסים החדשים אמנם כיון שנתפשט אח"כ בין המתאבקים בעפר רגלי הצדיקים ובקהלה או ביהכ"נ שהתפללו עד עתה בנוסח האריז"ל הנקרא נוסח ספרד לאשר הנהיגו כן עוד אבותיהם ורוצים עתה לשנות להתפלל בנוסח אשכנז זהו אסור כי הדברי חיים לא התיר לשנות רק לנוסח ספרד שהוא נוסח הכולל ואין בזה משום אל תטוש תורת אמך כ"כ משא"כ מנוסח ספרד לאשכנז דבזה אין שום דיעה להתיר וזה שוב נקרא בכלל אל תטוש וכו' וגם כי כפי המובן בדורותינו אין כונת האנשים כאלו שרוצים לשנות מספרד לאשכנז כנז' רק לעשות חדשות לגריעותא בדרכי החדשים אשר על כיוצא בזה היתה שגור בפי הגה"ק בעל חת"ס ז"ל החדש אסור מה"ת כיון שכבר נהגו בביהכ"נ זה בנוסח ספרד ואף אם קצת מהם יכחישו זאת בפיהם, ארס ספון בצפונותיהם ומחשבתם ניכרת מתוך מעשיהם
שוב ראיתי בס' שו"ת בית היוצר (האו"ח ויו"ד סי' ה') שנדפס מחדש שכ' ג"כ כי לשנות להיפך היינו מספרד (נוסח האריז"ל) לאשכנז בודאי אסור לשנות וה' יקבצנו יחד לבית התפלה יקרא לכל העמים ב"ב