מנחם ציון· רבי מנחם מנדל מרימנוב
פרשת תצא
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך וגו' צריך לשום לב למה קבע מצוה זו דוקא בבית חדש הלא גם בישן הדין כן שצריך להסיר כל פוקה ומכשול מקרב ביתו וגם צריך להבין התורה נצחית ונוהגת בכל עת ובכל אדם אפילו מי שאין לו בית. וביאור הענין כי בית נקרא תיבה כמ"ש בס' יצירה שני אבנים בונות שתי בתים כי אין לנו בלשון הקודש רק כ"ב אותיות ועל ידיהם חותכים כל הדבורים מחמת החילופים והצרופי' והנה לא דברה תורה במתים אותן בני אדם אשר כל עבודתם בעבודת הקדש הוא רק מנהג אבותיהם בידיהם ולא נגה עליהם אור החכמה ותבונה לייחד מחשבותם ומעשיהם לעשות נחת רוח ליוצרם ולימוד תורתם ותפלתם הוא בלי חיות ובכל הימים מתפללין בשוה ואין בזה נ"ר לפניו. אכן הכתוב מדבר באותן ב"א אשר ששים ושמחים לעשות רצון קונם ודעת דרכיו יחפצון. והבא לטהר מסייעין לו שקב"ה מאיר עיניו לעוררהו ולהורהו הדרך ישכון אור וכמ"ש אני ה' מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך. ואולם גם באופן הזה יש כמה שוטים התועים מדרך השכל ומקלקלים הכוונה אשר החלו לעשות כי כשמרגישים איזה שכל חדש ומשיגים איזה מדריגה ידמו בנפשם להשיג על ידי זה איזה שכר טוב עושר או כבוד וגומלים רעה גדולה לנפשם כי המסטין ומקטרג מקבל התיבות הללו מכניסם לשפלות גדול עד שנקרא אל אחר. הנה כי כן החכם עיניו בראשו והוא נזהר. נפשו מלט לבל יתעה א"ע בעשתונות של הבל ומדוחים. יגביל את עצמו לבלתי צאת חוצה להשחית כוונתו. וע"ז אנו מתפללין אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו. וזהו שהזהיר הכתוב כי תבנה בית חדש בהתחדש אצלך איזה השגה ורוח נכון יערה עליך ממרום לדבר דבורים חדשים מקודשים ועשית מעקה לגגיך פי' מעקה הוא גבול שהוא ההיפוך מעסק שתגמיל את גגיך שהיא אותה המדרגה הגבוה שהגעת אליה ולא תשים דמים בביתך השמר אל תפן אל און להשחית כוונתך ולא תעלה על דעתך חיבת ממון וכדומה. פן יפול הנופל ממנו. הנופל הידוע אשר כבר נפל יקח מזה עוד נפילה ושפלות יותר והיה עליך דמים שתהיה אתה חייב בדבר. ע"כ בעל נפש יחוש לעבוד עבודה תמה לכבוד שם קדשו ויהיה נוכח ה' דרכו: