אור ברסלב
מנחם ציון פרשת וילך

מנחם ציון· רבי מנחם מנדל מרימנוב

פרשת וילך

יום ב דר"ה

וילך משה וגו' וידבר וגו' אל כל ישראל ויאמר אליהם בן ק"ך שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה ויקרא משה ליהושוע. מקור חיים ומוסר השכל הכין לנו הש"ית בתוה"ק לא לאבותינו לבד אף גם על כל הבאים אחריהם כל דבור ודבור אחת לא נעדרה ללמוד ממנה איזה הנהגה טובה ומוסר השכל. ע"כ חל עלינו ביאור מקראות הללו מה מלמדינו בשגם שכאן נאמר וילך וידבר שהוא לשון הווה ואם כוונת הכתוב רק על ימים הראשונים בלבד הול"ל והלך ודבר. אמנם כן הוא שדברים הללו נוהגים בכל מקום ובכל זמן שבשלש עשרה מדות התורה נדרשת ואחת מהן כלל ופרט מכלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל כמו כן בינינו בני ישראל יש כלל ופרט ופרטי פרטות ואין בכלל אלא מה שבפרט. והוא כי בצאת ישראל ממצרים היה אמונתם ודעתם משובשות מאוד ככל הגוים לא ידעו את ה' ויצר לבבם היה רע עד שאפי' כשנתאמת אצלם אמונת ה' מ"מ עשו העגל ובאהבת ה' את עמו לבל ישובו לכסלה חיי עולם נטע בתוכינו שלח לפנינו איש זה האיש משה גדול מאוד שהיה כללות הדעת של כל ישראל וע"כ היה הדור ההוא דור דעה שהיה בהם הדעת במלואו וטובו ליישר אורחותם ולהודיעם דעת ותבונה וכמו כן עד הנה בכל דור ודור ישנם בני עליה המלמדים להועיל ומבינים את העם בכל חכמה ומדע לעשות רצון קונם וכן בפרטות בכל איש ישראל בפ"ע יש בו כל ששים רבוא ניצוצות קדושות וכללות הדעת שלו מדבר עמו ומוכיחו על כל מעשיו לבל ישט לבו לדברי שוא ולשוב לבורא בכל לבבו ונפשו באמת ובתמים וענין התשובה לשוב למקומו הראשון אשר בא משם ולהדבק בחיי החיים ב"ה ולבקוע כל המסכים המבדילים כמ"ש כי עונותיכם מבדילין והמה מעכבין את האדם מלעשות רצון קונו והם נקראים ירדן נוטריקון ירד דין. וידוע שעיקר התשובה היא עזיבת החטא ובפרט מה שאדם רגיל בהם כגון לדבר שקר וגניבות וגזילות וחמדת הגופניות. שאף שעושה תשובה ומתפלל ולומד עדיין אינו סר ממדותיו וחמדותיו שאם יבא ויגיע לידו איזה דבר שבממון לא יעזבנו ואמרו חז"ל שהקב"ה בעצמו עושה תשובה שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך לא נאמר והשיב וכו' וצריך להבין על מה השי"ת עושה תשובה וכי שייך אצלו חטא חלילה וביאור הדבר שאמרו חז"ל שלשה הקב"ה מתחרט עליהן וא' מהן הוא היצה"ר שנאמר ואשר הרעותי וגם הלום קשה הלא הקב"ה יודע עתידות ולמה עשה דבר שידע שיתחרט עליהן והענין הוא בעבור שקשה על האדם מאוד עשיית התשובה ע"כ בחסד ה' לעולם החפץ בתשובת רשעים פתח בתשובה תחלה בכדי שיקל אח"כ לעת שיצטרך האדם למדת התשובה והנה כל העוונות והחטאים יוכל האדם להכיר פגמו בענין למוד התורה. אבל לאו כל מוחא סביל ואין כל אדם זוכה ללמוד בכוונה כזאת. רק הצדיקים הגדולים וטובים וגלל כן נתקבצו מאה ועשרים חכמים שהם אנשי כנה"ג שסידרו לנו תפלה של ח"י ברכות ובהם נכללים כל צרכי בני אדם. ובהם יוכל האדם להכיר בענין המחשבות זרות שנופלין לו במחשבתו בעת התפלה וידע במה פגם שמחוייב להתפלל עם כל כוונתינו החיצוניות והפנימיות וכל המחשבות רעות שבאים ומבטלים אותו הם המסכים המבדילים בעבור עוונותיו. וע"כ העצה טובה היא שמשתף לעצמו את השי"ת ואף עפ"י שאסור להפסיק בתפלה מ"מ דבר זה מותר להתפלל להשי"ת שיסיר מעליו כל המקטריגים וירחם עליו כגודל חסדיו. וז"ש לעולם ימוד אדם עצמו אם יוכל להתפלל ואם לאו אל יתפלל אין הכוונה שאל יתפלל כלל. רק שאל יתפלל יותר בעומק מחשבותיו שהמתאבק עם מנוול מתנוול. רק שיסיר דעתו לגמרי ויפיל תחנתו לפני בעל הרחמים שיעזרהו להתפלל בכוונה שלימה וכמו שפרשנו כבר בפסוק בא אתה וכל ביתך אל התיבה שצריך לבוא עם כל פנימיותינו אל כל מלה ומלה. שכל תיבה היא היכל בפ"ע מאותן היכלות הקדושים הנעשים מצירופי אותיות. וזהו ביאור הכתוב וילך משה וידבר וגו' שהדעת שבכל א' מישראל מדבר עם כל כוחותיו וניצוציו ואומר בן מאה ועשרים שנה אנכי היום רמז לק"ך זקנים שכל א' נקרא שנה וכל מקום שנאמר היום מורה על אותו היום שבכל יום הוא אומר כך לא אוכל עוד לצאת ולבוא לצאת מן המחשבות רעות ולבוא אל היכלות הפנימיות וה' אמר אלי לא תעבור וגו' וכ"מ שנאמר וה' הוא וב"ד פי' שכח אלקות שבאדם עם כל חיצוניותיו ופנימיותיו אומרים אליו לא תעבור את הירדן הזה שאינך יכול לעבור בתוך המסכים המבדילים האלו המורים לקטרוג הדין רק קרא את יהושע ר"ת ה' יושיעך שתתפלל לפניו שיהיה רוכב שמים בעזרך:

ענין שעיר המשתלח שכשהכה"ג כשהיה מתוודה ביה"כ פתח שערי חרטה שערי עזיבת החטא. ובזה היה מעורר לב כל ישראל לאביהם שבשמים שכל א' היה מתוודה. וכל מי שיש לו עבדים ומשרתים רבים וא' מהם הוא איש עתי שעבודתו להוציא המאוס מחצרו. וכל עבד שעושה מלאכתו באמונה הוא מתפאר אח"כ לפני בעלו ומראה לו איך שעבד עבודה רבה כזו. אבל העבד הזה אינו יכול לבוא להתפאר לפני בעלו ולהראות לו איך שפנה מאוס הרבה שהיו מוציאים אותו בבהלה ודוחפי' אותו בבושת פנים כי אין לבוא לפני איש נכבד בגרף של רעי וע"כ הוליכו השעיר המשתלח לארץ גזירה ולהיכן הוא מוליך הצואה ההוא על אומתו שהם אוהבים דברים הללו כגון גזל וגניבות וניאוף שהם אומנתם:

מה שאסרו נעילת הסנדל ביה"כ. הוא משום שביה"כ שהישראל עושין תשובה שלימה כל העולמות מתעלים וגם האדמה שאנחנו עליה נתעלית ונקראת אדמת קודש. וע"כ אסור לילך עליה בנעילת סנדל כמ"ש של נעליך וגו' כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא:

כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי מה שאמרו כך רק באכילה ושתיה ולא בכל החמשה עינוים היינו משום דטעמא דמלתא דביה"כ אנו מקריבין קרבנות והם החלב והדם הנמעט ממנו וע"כ כשאוכלין ושותין הרב' בעי"כ יש לנו למחר חלב ודם יותר להקרי' משא"כ בשאר העינוי':

זכר ליציאת מצרים שאומרים ביה"כ צריך ביאור באיזה דבר יה"כ זכר ליצי"מ. ונ"ל דבאמת היה הזמן הגאולת מצרים תיכף בכלות הארבע מאות שנה ובאמת היו שם ת"ל שנה רק שלא היו ישראל מוכשרים כלל בלי שום קישוטין וע"כ נתן להם הקב"ה מתנות לייפות אותם ולקשטם כדרך העולם כשאין להכלה תכשיטין נותן לה החתן מתנות לקשטה. והמתנות הם הזכות אבות שזכר להם ובשבילם מחל להם עונותיהם וגאל אותם מעבדות לחרות וכמו כן ביוה"כ הוא יום סליחת העון בזכות אבותינו והוא זכר ליציאת מצרים:

שלשה המה מטיבי צעד והם עיקר כל יצורי קדם וכללות הכל. והוא שהעולם נברא בשלש דברים והם עולם שנה נפש ויש להם שייכות זה לזה שארץ הקדושה היא כללות העולם ובתוכה נקודה האמצעית והוא נקודת ציון היקרה והיא שולחת בדים ופארות לכל העולם כלו וכל חיותם ממנה שנאמר בה לא תחסר כל בה משא"כ המדינות אחרות שאין בהם כל הצטרכותם כגון מדינת הודו וכוש שגדילין שמה פלפלין הרבה ועיקר חיותם מזה בעבור ששכל אנשים אינן יכולין להשפיע יותר. ויש מדינות שיש שם חמשת מיני דגן והוא בעבור ששכלם מזוקק יותר שכל האוכל דברים זכים שכלו מזדכך יותר כמו שכל השר על הכפרי. וע"כ בציון היו כל הפירות רק שהיו של זהב וכמו כן יה"כ שאין בו אכילה ושתיה רק הנאה מזיו השכינה כעה"ב והיא הנקודה האמצעית בשנה שנותן חיות לכל השנה ולעומת כללות הנפש חיה המה הישראל שתכלית בריאתנו להוריד השפעות לכל הנבראים ולפרסם אלקותו שיתגדל ויתקדש שמו בעולמו וידעו הכל מגדולתו ואם היה חפץ ה' בידינו הצליח בהיותינו על אדמת הקודש וישראל שרוין על אדמתן היו כל העולמות כתיקונן והשפעו' יורדין עד בלי די ואולם מפני חטאינו גלינו מארצנו ע"כ הוצרכו להתבדר ולהגלות בכל המלכיות שלא נעשו כן לכל אומה ולשון אך הכל טובה כפולה ומכופלת מאת ה' היתה לתשלום חובותינו וכוונת הבריאה וע"כ הראה השי"ת לאברהם אבינו ע"ה ארבע גליות אף שהיה די לצרה בשעתה אבל באמת כולן שוין לטובה גדולה לחיותינו כיום הזה וע"כ כשהכ"הג שהוא הנקודה האמצעית שבכל ישראל היה נכנס לנקודת ציון ביום הקדוש הנכבד הזה היה די לכל העולם כולו לכל השנה אעפ"י שיום זה אין בו הנאת הגוף ובציון אי אפשר לאכול אותן הפירות מ"מ היו יכולין לקנות מהן כי יש לזהב מוצא והוא כמו הלב בנפש אדם שממנו יוצאים כל הגידים העורקים והדופקים והוא משלח להם די סיפוקם דם אף שאינו מקבל מאכל ומשתה כלל שע"כ הנדיב נקרא נדיב לב שנהנה ממה שמספיק מים ומזון לאחרים אעפ"י שאינו אוכל מהם כל עומת שלש אלה תשבענה להרבות כל טוב להשפיע לזולתם עדי עד אין מחסור כל דבר:

תוכן העניינים

מנחם ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה