מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ
פרק ז · פסוק ג
ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי:
ותען אסתר המלכה וגומ' כתוב בתרגום וזקפת אסתר ית עינהא כלפי שמיא ואתיבת אסתר מלכת' ואמרת אין אשכחי' רחמין קדמך מלכא רמא ומנטלא, ואם קדם מלכא דארעא שפי' תתיהי' לי שיזיב נפשי מן ידוי דשנא' בשאלתי ופורקן עמי מן ידוי דבעיל דבביה בבעותי' ויש לדקדק בדבריו מלתא זו היכן רמיזא להיות הא' מלך עליון והב' מלך תחתון, והנה חלף הלך אחר כמוהו במשתה הראשון ולא ביארו על הדרך הזה, ואומר שדקדקו כי בפעמי' הראשונים דבר' עמו כמדברת שלא לנוכח ומה גם במשתה הראשון שאמרה אם מצאתי חן בעיני המלך דרך מורא מלכות כאלו איננה כדאית לדבר עמו וכן פרעה קצף על עבדיו ויתן אותי אשר למה הרשתה עצמה בפעם הזאת. לדבר עמו כמדברת לנוכח אם מצאתי חן בעיניך המלך, לפי זה פי' כי הראשון הוא אל מלך עליון רם ונשא אשר לפרסומו הרב ממלא כל העולם ואנו מדברים עמו לנוכח, והב' הוא אל מלך תחתון. תנתן לי נפשי בשאלתי וגו' דברים הללו נתבארו למעלה בפסוק ישנו עם אחד בהודיענו תקפו של נס ובלחמנו מלחמת מצוה עם שני צנתרות הזהב הה"ר יצחק עראמה ז"ל והה"ר יהודה ן' שושן ז"ל ואף גם זאת אשיבה ידי עליהם דהכא עיקר ואין מדרש בלא חדוש, ואומר כי אסתר בחכמתה הסכימה לבטל גזרה זו בטוב טעם ודעת והיא כי אין על היהודים אשם מכל מה שדבר עליהם המן הרע ולא עליהם בערה חמתו כי אם עליה ואותה הוא מבקש להרוג כאשר הרג ושתי, וביען ידע מהשמעות למלך כי לא תעבור על דבר קטן או גדול אשר תצווה מהמלך לכן סבב פני הדבר להדיח הרעה על כל היהודים כדי שתכנס גם היא בכללם כי היא יהודית, נמצאו היהודים נהרגים בסבתה כי היא עיקר הכוונה, והם כסות עינים, ולכן אמרה תנתן לי נפשי בשאלתי כי כבר לקח הצר הזה נפשי אחר שנגזרה גזרה ואין שאלתי אלא נפשי כדברי הראב"ע ובי"ת בשאלתי ובי"ת בבקשתי בעיני נוספו' כבי"ת (הושע י"ג ט') כי בי בעזרך שהוא כי בי עזרך, וכן (איוב י"ח ח') כי שלח ברשת ברגליו, רשת ברגליו, או ברגליו רשת, וככה הנה תנתן לי נפשי שאלתי ותנתן לי עמי בקשתי, וביארה הדבר: