מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ
פרק ו · פסוק ו
ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא: ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני:
ויאמרו נערי המלך וגו'. נודע היות תיבת הן והנה והנם והיו מורים על ההזמנה וההכנה וכבר קדם מדברי הגמרא (מגילה כ"ף) ששונאים את המן נערי המלך ואחרי שכן הוא ביאור הנה המן עומד בחצר כלומר הנו מוכן ומזומן שם מה שאין מדרכו לבא לא ידעני מה היה לו כי גם כי ידע שחרה אפך על מי שבא לעת כזאת לא שת לבו גם לזאת. וכשמוע המלך כן והוא ראה בחלומו כי בא המן להורגו חשב כי אמת היה הדבר ורצה לנסות הענין ויאמר המלך יבא. ושוב מצאתי בפרקי ר' אליעזר הגדול )פרק ן') כדברי וז"ל ונדדה שנת המלך שבארץ ונבהל ועמד משנתו וראה בחלומו להמן שנתן את הסייף להורגו ונבהל, אמר המלך לעבדיו קראו לי להמן אמרו לו הרי הוא בא בחוץ, אמר המלך אמת הוא מה שראיתי בחלומי לא בא השעה הזאת אלא להורגני ע"כ. ויבא המן, כתוב בשערי בינה ויאמר המלך יבא ויבא המן מסיים בביאה ומתחיל מיד בביאה מלמד שבאו עמו מלאכי חבלה להפיל מזלו ושררתו כי שני המלאכים המלוי' לאדם כשמצליח מעלין אותו כמ"ש אברהם לאליעזר (בראשית כ"ד ז') הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם (קהלת י' כ') כי עוף השמים יוליך את הקול, ובעל כנפים יגיד דבר הוא השני אחד כנגד האדם ואחד כנגד מזלו ולרשעים באי' מלאכי' לרעתו ע"כ, ובמדרש לקח טוב, ויאמר המלך יבא ויבא המן לא הספיק לדבר עד שאמר לו המלך מה לעשות וגו' וכוונתו לא הספיק לשאול בשלום כמשפט עד שאמר לו המלך מה לעשות וגו' ובכן לא יכול לשאול שאלתו הקשה לתלות את מרדכי והנה בשאלת מה לעשו' באיש וגו' הטיב לראות הה"ר יהודה ן' שוש"ן ז"ל וכה אמר, לא שאלו המלך במה ישולם הגומל טוב אל המלך רק מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו כאילו הוא חפץ פשוט אם לטוב מזלו ואם למעלתו ולכן טעה ותלה בעצמו ויאמר למי יחפוץ המלך וגו' ולכאורה נראין דברי הה"ר מאיר ן' ערמ' ז"ל שכתב וז"ל, ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה, הנה כאן שאל בב' דברי', הא' הכבוד, הב' הממשלה והיכולת והוא יקר וגדולה. וכשב' המן שאל לו הכבוד לבד באומרו מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו, ולדעתי לפי שהכיר בו שהוא רודף אחר השררה נתירא לשאול אליו על הגדולה אחר שהוא משנה למלך, כי אם יחשוב שאותו הכבוד הוא לו כאשר חשב אם היו שואלים לו על הגדולה ישיב שיעלהו אל גדולת מלך ממש כי כבר הוא משנה למלך ע"כ, אלא שהוא זר שיעלה על לב המלך שיעלה על לבו לשאול שיהיה מלך ממש, והיותי נכון בעיני מה שפיר' מורי הה"ר יוסף טאיטצאק ז"ל שתיבת יותר תהיה האר כדברי המדקדק ר' יהודה אחרי שהשמות מזה הם מלעיל ולפי זה תיבת יותר שהיא מלרע תהיה תאר ואמר בלבו אי אפשר שישאל המלך על שיעור הכבוד אשר לי כי כבר היא יודע זה בלי ספק איננו שואל אלא על מעלה יתירה על אשר לי וא"כ מי הוא זה אשר חפץ המלך לעשות לו יקר גדול ממה שלי ולכן אומר דבר שאם הוא עלי הוא דבר גדול מאד ועו' לי רק המלוכה, ואם הוא לאיש אחר יהיה הכבוד הזה כענן בקר וכמוץ יסוער מגורן כי מדי עברו והיה כלא היה כי איננו רק כחלו' מהקיץ, והנה המלך אמר שיהיה הוא המלבי' והמרכי' ובכן יהיה הכבוד גדול יתר מאד. ואני אומר אחרי שהשרישונו רז"ל שחלומו נהיתה עליו ונבהל עליו וכי ראה להמן בא בבקר השכ' קללה תחש' לו בלי ספק וכמו שאז"ל שאמר אין זה חלו' רק אמת הוא וכמו שקדם וכב' הקדמתי כי הנו שואל כמנס' דבר החלו' אם הוא צודק או השו' ידב' ולכן לא שאל על הגדול' רק אל הכבו' לדע' מה בלבו ולכן אמר המן למי יחפוץ המלך לעשות יקר גדולתו ממה שנעשה אלי כדברי מורי ז"ל: