מנות הלוי על אסתר· רבי שלמה הלוי אלקבץ
פרק ו · פסוק ג
ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר:
ויאמר המלך וגו'. כבר הקדמתי שלא ידע אחשורוש שהמגי' הוא מרדכי כי ביאור ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי, ותאמר אסתר למלך ונכתב בשם מרדכי וכמו שכתבנו במקומו מדברי המתרגם וכי עתה שמע שמרדכי הוא המגיד והוא איננו זוכר שנעשה עמו דבר ולכן נפלא על הדבר ושאל מה נעשה וגו' ואפשר שעלה על דעתו שמה ששמה לו אסתר כסא וסנהדרין בשער המלך כמו שכתבנו במקומו שהיה זה תגמול ויתרון שגמלתו אסתר על הדבר כי גם שלא אמרה לו בשם מרדכי כפי דברי המתרגם אף גם זאת הדבר ידוע שלא שמעה הדברים מפיה' אלא מפי אחרים אלא שחקרה ודרשה הדבר כדי להגיד למלך וממי תשמע הדבר ועל ידי מי תחקור כי אם מפי האומן הוא מרדכי שבכל יום ויום מתהלך בחצר בית הנשים וכו' לכן הגדילה אותו בזה ולכן שאל מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה כי ראוי הוא ליקר נעשה לשעתו ולגדולה עומדת לעד כדברי הה"ר יהודה ן' שושן ז"ל, והנעשה עד עתה אם הוא תגמול כמו שנאמר הוא גדולה בלתי נודעת ומפורסמת כי אנשי מספר הם הבאים אל שער המלך ולא ידעו בה ולכן שאל יקר וגדולה כי מהיות הדבר נעשה בפירסום יראו רבים וישמחו ויחרצו להציל את המלך מכל צרה וביען לא נעשה למרדכי יקר מפורסם אין חולה על המלך ואין גולה את אזנו, ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר לא יקר ולא גדולה כי גדולת הכסא והישיבה קדמה אל ההגדה וממנה צמחה תשועת המלך כי בסבת היות מרדכי שמה שמע לשונם בהתיעץ באופן כי עדיין לא נגמל טוב וחסד למרדכי על הדבר. ועוד ידובר בזה בפסוק שאחר זה' ובגמר' (מגילה פ"ק) לא מפני שאוהבים את מרדכי אלא מפני ששונאים את המן. וזה דרכם דרך צדיקים לדון הרשעים לכף חובה, וההפך ברשעים.