מלבי"ם על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק קלח · פסוק ג
(ג-ד) ביום קראתי ותענני, בעת שקראתי בתפלה ואתה תענני בעצמך, שאז תתן אמרתך לענות למתפלל ולעשות לו נס, אז יודוך ה' כל מלכי ארץ יען ששמעו אמרי פיך שאינך דומה לעשירי ב"א המסתתרים בהיכליהם ובלתי עונים לקוראים, ואמרותיהם לא נשמעו, רק כי שמעו אמרי פיך, שאתה מדבר ועונה בעצמך (ומ"ש תרהיבני בנפשי עז הוא מאמר מוסגר, ר"ל כן תרהיבני עז בנפשי לחשב שבעת שתענני כי קראתי, יודוך כל מלכי ארץ, כי מה שיענה ה' להצדיק בתפלתו זה מורה על עז נפשו, שהיא חלק אלוה ממעל, וזאת תרהיב אותה עז כי היא דבוקה באלהים, והוא קרוב אליה לשמוע תפלתה):