מלבי"ם על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק קיט · פסוק קלא
מצות פי פערתי ואשאפה, התורה נמשלה ללחם ומים שא"א לאדם לחיות בלעדם והם מזון הגוף כן המצות הם מזון הנפש, ודוד אומר כי אצלו המצות הם כמו האויר, שהלחם והמים יוכל האדם לחיות בלעדם איזה ימים, אבל האויר אינו יכול לחית בלעדו רגע, ואני פוער פי תמיד ואשאף את האויר הרוחני הזה, ר"ל שבכל רגע אעשה מצוה כי למצותיך יאבתי, והיא שאיפת חיי רוחי: