מלבי"ם על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק קטז · פסוק ח
כי, מסב פניו אל ה', אומר מה שחלצת את נפשי ממות, הגם שנגזר עלי מיתה, ומה שחלצת את עיני מן דמעה שבכיתי לפניך, (כמ"ש ויבך חזקיה בכי גדול), הנה בזה חלצת את רגלי מדחי, בזה הצלתני שלא ידחו רגלי מדרך הטוב והישר כי מעתה. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, שמעתה כל זמן שאהיה בארצות החיים ואחיה אתהלך תמיד לפני ה', כצדיקים המתהלכים לפני ה' כמ"ש התהלך לפני והיה תמים, ולא ידחו רגלי: