אור ברסלב
מלבי"ם על תהילים פרק סד › פסוק ח

מלבי"ם על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק סד · פסוק ח

פסוק ה

ויורם, אבל פתאום ירה אלהים עליהם חץ, (כמו שהם רצו לירות במסתרים תם), היו מכותם, ר"ל שהמוקשים שהכינו על דוד הם עצמם היו המכה שלהם שבם הוכו, ומפרש כי ויכשילהו עלימו לשונם, שלשונם הכשיל אותם ללכת על המוקשים, שע"י לשונם נוקשו במה שרצו ללכוד את דוד, (וכמו שדואג נהרג ע"י לשונו, כמ"ש פיך ענה בך, שמה שאמר תחלה שדוד רוצה להרוג את שאול נוקש ואמר שהוא הרג את שאול ונהרג עי"ז) יתנודדו כל רואה בם, שכל רואיהם יתנודדו ויאמרו כי לשונם הכשיל אותם:

תוכן העניינים

מלבי"ם על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה