מלבי"ם על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לח · פסוק יז
(יז-יח) כי אמרתי, זה מוסב עמ"ש בפסוק כ"ב אל תעזבני ה' כי ראוי שלא יעזבנו כי אמרתי שאם תעזבני פן ישמחו לי, כי במוט רגלי עלי הגדילו כי אני לצלע נכון שפעם אחד מט רגלי קצת, והם הגדילו את הדבר לאמר שע"י המטת הרגל נעשיתי בעל מום ואני נכון לצלוע תמיד על ירכי, ושיהיה תמיד מכאובי נגדי עי"ז, מזה מבואר איך הם מקוים למפלתי ואיך ישמחו עתה בשאני חולה באמת: