מלבי"ם על שמות· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לב · פסוק כה
וירא משה, אמנם משה ידע האמת שלא ע"י אהרן נעשה רק כי פרוע העם, שהם פרועים מעצמם והם עשו את העגל לא אהרן, ומה שאהרן אמר כי פרעה אהרן שהוא החטיא אותם, זה הוא לשמצה בקמיהם מפני שירא שיהיו לשמצה ולחרפה בין קמיהם שיחרפו אותם ששמעו להע"ר והחרטומים, וע"כ להסיר מהם שמצה וחרפה אמר שהוא פרע אותם והן אינם אשמים בדבר כי הכהן המשיח חטא לאשמת העם והוא לבדו החייב בדבר לא הם, או יבואר שמץ מענין מעוט כמו שמץ מנהו (איוב ד׳:י״ב) ר"ל להקטין החטא בקמיהם: