מלבי"ם על שמות· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק כח · פסוק ח
וחשב אפדהו, פרש"י חגור שעל ידו הוא מאפדו ומתקנו, וכן ת"א והמיץ תקוניה, ר"ל שעל ידו נמצא מאופד באפוד שלא יכול מעליו, ולכן אמר (צו ח') ויחגור אותו בחשב האפד ויאפד לו בו, ומזה מבואר שלא כהרד"ק בשרש אפד שנקרא אפד ע"ש שחוגר, שא"כ מ"ש ויחגר ויאפד הוא כפל לשון, וי"ל שקראו חשב על שעשוי ג"כ מעשה אורג וחושב, והיה צריך אומנות יתירה לארגו יחד עם האפוד: כמעשהו, התנה בו שני דברים, שיהיה כמעשהו כמו שמפרש זהב תכלת וכו', ולא הזכיר מעשה חושב, כי זה נודע משם חשב כנ"ל, ושיהיה ממנו לא מחובר ע"י תפירה כמו הכתפות: