אור ברסלב
מלבי"ם על עזרא פרק ט › פסוק ו

מלבי"ם על עזרא· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק ט · פסוק ו

פסוק ד

בושתי ונכלמתי, מבואר אצלי שהבושה הוא מעצמו, והכלימה הוא מאחרים, ומפרש מ"ש בושתי כי עונותינו רבו למעלה ראש, העון הוא עיות השכל שהוא בראש, והם עלו למעלה מן הראש ומתפשטים לחוץ, וע"ז י"ל בושה בפ"ע, ונגד ונכלמתי אמר ואשמתנו גדלה עד לשמים האשמה, הוא חיוב העונש, ועל ידו היה לנו כלימה מאחרים [עמ"ש ישעיה סי' נ"ד]:

תוכן העניינים

מלבי"ם על עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה