מלבי"ם על ישעיהו· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק סה · פסוק יט
וגלתי, אני אגיל גילה חדשה ע"י ירושלים כי בה אראה אותותי ומופתי תמיד מחדש, וששתי בעמי, ע"י עמי אראה אותות השמחה לעיני רבים עמים כנ"ל ולא ישמע עוד קול בכי וקול זעקה, הבכי הוא מה שבוכים על צרה שכבר באה ונהייתה, והצעקה הוא שצועקים לתשועה על שבר הממשמש ובא, הבכיה היא לרוב על מת ודומהו, והזעקה על דבר שיש הצלה ממנו וכמו שיבאר: