מלבי"ם על ישעיהו· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק מב · פסוק טו
אחריב, כל מה שצייר פעולת ה' כתנועות אשה יולדה היה משל אל רעש הארץ אשר בה ירעיש את אויבי ה' כי הרעש יתהוה ע"י שיתעצרו בבטן הארץ המלאה אדים רבים ע"י חלקי גפרית ווזאלפעטער, אשר עת יתלהבו ותמלא בטן האדמה מהם עד כי תבא האדמה על המשבר ותפתח את רחמה בכח גדול ובמהירות, להוציא העובר הזה אשר במעיה לחוץ, תדמה בציור המליצה כיולדה, כי אז גם היא תנשום נשימת הרוח לחוץ, ותשאף האויר החיצוני לפנים במהירות גדול. וע"ז מפרש מ"ש עתה כיולדה אפעה, הוא כי עת יצא בן בטן הזה, אז אחריב הרים וגבעות שיתגלגל ע"י הרעש אל העמק, וימחו הם וכל העשב והצמח אשר עליהם ועל ידי שיתגלגל ההר אל העמק עי"ז ושמתי נהרות אשר נמצאו בהעמק לאיים כי יתמלאו ע"י ההר הנופל וגם האגמים שסביבם אוביש, ואז: