מלבי"ם על ישעיהו· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לז · פסוק כט
יען עלה באזני התרגזך אלי ושאננך, שהקשבתי איך חרפת בקול שאון גדול ופרסום רב, לכן ושמתי חחי באפך בל תוכל ללכת הלאה עד ירושלים, ומתגי בשפתיך בל תוכל לחרף ולגדף עוד, והשבתיך כמו שהיה: