מלבי"ם על ישעיהו· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק טז · פסוק ו
שמענו, אבל אנחנו שמענו כי גאון מואב גא מאד, מציין את הגאון וגדלו של מואב כעצם מופשט שיש בו גאוה, ר"ל שמענו כי מואב הגדול בעצמותו עתה מתגאה ברוחו לבל ישפיל א"ע לפני בני יהודה לבקש מהם עזר גאותו, ר"ל שמענו שלשה חסרונות שנמצא למואב א. גאותו, מה שיש ברוחו גאוה והתנשאות ב. וגאונו, הגאון והגודל שיש לו עתה באמת שהוא עתה אומה חזקה וגדולה ג. ועברתו, העברה והשנאה והחמה השמורות בלבו מאז על ישראל, וע"י שלשה אלה לא כן בדיו ומחשבותיו, אינו חושב לעשות כפי שיעצנו אותו לבקש חסיה בצל מלכי יהודה, א. כי בוטח בגאונו וגבורתו, ב. שגאות לבו תמנעהו מלהיות נכנע לפני יהודה, ג. השנאה שיש לו עם ישראל: