מלבי"ם על יחזקאל· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לב · פסוק יט
ממי נעמת אומר ממי אתה נעים וחשוב יותר שאינך רוצה לרדת, רדה והשכבה את ערלים (אשר), בתוך חללי חרב יפלו כי גם הם יפולו עמך במלחמה שתהיה ביניכם שכב עמם יחד. חרב נתנה אמר אבל חרב הנתנה ימשכו אותה עם כל המוניה החללי חרב הנזכר ימשכו אל הבור את החרב שניתנה ואת המוניה היינו בני אדום שהם נתנו החרב והתחילו במלחמה ימשכו אחריך לבור: