מלבי"ם על הושע· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק י · פסוק י
באותי ואסרם, ולכן בעת שאויתי ליסר ולהעניש אותם בעבור עון ע"ז, לא אספתי עליהם קיבוץ מעם ישראל שילחמו עם החוטאים, כי עם ישראל לא קנאו על ע"ז גם אז וכ"ש עתה, ולכן ואספו עליהם עמים שהם מחנה אשור הם נתאספו עליהם באסרם לשתי עונותם, והם אסרו אותם לשתי מענית המחרישה שלהם, ר"ל ששמו עליהם עול כבד ואסרו אותם במוסרות כאשר אוסרים את השור החורש שיחרוש בפעם אחד שתי מענית המחרישה, שהוא כפל מכח השור, דהיינו שהוכרחו לעבוד יותר על כחם: