מלבי"ם על הושע· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק ד · פסוק יט
צרר רוח, והרוח הזה שהוא רוח שכרות ורוח זנונים ורוח רעה ובוז, צרר את העוף הזה בכנפיו ונושאהו למעלה לעוף מארצו אל אשור ומצרים, כמ"ש לקמן (ז' י"ב) כעוף השמים אורידם, ועי"כ יבושו מזבחותם שזבחו אל העגלים: