אור ברסלב
מלבי"ם על דניאל פרק ד › פסוק כ

מלבי"ם על דניאל· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק ד · פסוק כ

פסוק יט

ודי חזא מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי, לא חזר מ"ש קצצו ענפוהי ושינודו ממנו החיה והעוף שזה משל על שיסורו ממנו עבדיו ושריו וכל העמים שלא רצה לאמר לו רק מה שיקרה לגופו, כי כ"ז מובן מעצמו שבעת שגעונו יסורו כולם ממנו, ואחר שאמר ברם עקר שרשוהי בארעא שבוקו מבואר שכלל המלכות לא תתבטל וא"כ לא יהיה זה רק בשעת השגעון וא"צ לאמרו, וכן לא חזר מ"ש שישנה את לבו מלב אדם ללב חיה, שזה נכלל במ"ש עם חיות ברא חלקיה, ולא אמר חלקיה בעשב ארעא כמ"ש המלאך, לכלול שיהיה חלקו עמהם בכל דבר, שיתהפך בכל עניניו כבהמה:

תוכן העניינים

מלבי"ם על דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה