מלבי"ם על דברים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לב · פסוק מ
[מ] מבאר אף שלא אענישם בפועל רק ע"י סילוק השגחה מ"מ ג"כ:
כי אשא אל שמים ידי. שאסלק יד העונש מן הארץ בל אכם בידי בעצמי, רק אסתיר פנים לבד:
ואמרתי הלא חי אנכי לעולם ואיני צריך למהר להעניש תכף. כי יש חזון למועד:
תורה אור
כי אשא אל שמים ידי. ר"ל כאלו אני מראה להם בידי להביט אל השמים, עד"ה (ישעיה מ כו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה:
ואמרתי כאלו אומר לכם בזה:
חי אנכי לעולם. שאני המחיה את כלם, כמ"ש (נחמיה טו) אתה הוא ה' לבדך, אתה עשית את השמים ושמי השמים וכל צבאם וגו' ואתה מחיה את כלם: