אור ברסלב
מלבי"ם על דברים פרק לב › פסוק לה

מלבי"ם על דברים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק לב · פסוק לה

פסוק לד

[לד] ומ"מ אף שלא אענישנו בפועל:

לי נקם ותשלומין להם ע"י הסתרת פנים לבד:

לעת תמוט רגלם. מעצמם כשאין משגיח עליהם כי קרוב יום אידם:

תורה אור
לי נקם ושלם. שיש בידי להענישם על שניהם על הא' יאמר לעת תמוט רגלם. שיבא העונש כשיתמוטט מזלם, שבאשר שחטאם לא היה מפורסם כחטא סדום ועמורה, לכן לא הענישם ה' שלא כדרך הטבע והאריך אפו להם עד שיתחיל מזלם להתמוטט, ועל הב' יאמר:

וחש עתידות למו. העונש והנקמה על שליחות ידם יהיה ע"י שיחיש וימהר העונש שעתיד לבא עליהם, שלולא עונש הנקם היו נענשים בהדרגה, ואך בעבור הנקם יחיש הפורעניות, וכן היה כי בשנים מעטות אחר החרבן נאבדו הכשדים ונשכח שמם וזכרם:

תוכן העניינים

מלבי"ם על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה