מלבי"ם על דברים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לב · פסוק כט
[כט] ובאמת לו חכמו האומות ישכילו זאת שאינו במקרה. יבינו לאחריתם של ישראל (מ"ש אראה מה אחריתם) שאינו במקרה:
תורה אור
לו חכמו. יחזור לשאמר בגוי נבל אכעיסם שיורה שיתנהג עמהם בנבלה, לכן יאמר:
לו חכמו. לו רצו להשיג בחכמה (אף שאמר ואין בהם תבונה אבל חכמה אם רצו היו משיגים):
ישכילו זאת איכה ירדוף אחד אלף וגו' הנאמר להלן שהוא רק מושכל ראשון, ואז יבינו לאחריתם. מה תהיה אחרית שלהם (ואף שאין שהם תבונה, אבל מחשבת האדם לאחריתו אינו בגדר בינה) ר"ל להתבונן מה שיגיע להם על התנהגותם עם ישראל בנבלה, ויפרש הדבר שיש נהם להשיג בחכמה, שהוא: