מלבי"ם על דברים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק כב · פסוק כט
[קט] ונתן האיש בספרי אמר יתומה שנתארסה ונתגרשה פי' או שנתארסה ונתגרשה אף שי"ל אב ה"ה כיתומה וזאת היא הנקראת יתומה בחיי האב (וסתם הספרי כר"ע דמתני' ולעיל דנתארסה ונתגרשה יש לה קנס והקנס לעצמה. וע' כתובות), ואמר עוד אבל היבם משלחה פי' דמותר להיבם לגרשה דלא הזהיר הכתוב רק על המאנס ולא על אחיו. ויש לקיים הגי' הישנה שהיא אבל משלחה ליבם ופי' דילפי' מכל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזר קאי. ואם גירשה ומת קודם שהחזירה איננה זקוקה ליבום אף שאם הוא היה חי היה מחוייב להחזירה. וזה שאמר אבל משלחה פי' הגט שגירשה המאנס מועיל נגד היבם שאינה עוד זקוקה ליבום