מלבי"ם על דברי הימים ב· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לא · פסוק ג
ומנת המלך. מנה היא מנתו המגיע לו מן העם, כמו מנת הכהנים (בפסוק שאח"ז), כי התמידים צריכים לבא מקופת הצבור, ונתן המלך המנה והפרס שקבל מן הצבור (שזה היה רכושו), להקריב מהם תמידים, ובזה היה דינו כקופת הצבור, וכמו שכן יהיה לע"ל שהנשיא יתן קרבנות הצבור מן מנתו מן הצבור, כמבואר ביחזקאל (מה, יג - טז):