מלבי"ם על דברי הימים א· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק ב · פסוק ט
ובני חצרון אשר נולד לו. כי יתבאר (בפסוק כא) שהיה לחצרון בנים שילדה לו בת מכיר שהם לא נתיחסו לחצרון רק למנשה, לכן אמר אשר נולד לו שהיו מיוחסים לו, ויתבאר עוד (פסוק כד) שנולדו לו בנים אחר מותו לכן אמר אשר נולד לו ר"ל בחייו. ומ"ש את ירחמיאל, ביחוס הפעול, בא לכלול גם בני בניו שאותם הוליד באמצעות בניו, ור"ל שהוליד עם ירחמיאל ובאמצעיתו וכן כולם, ומפרש תחלה מה שהוליד באמצעות רם, ואח"כ (פסוק יח) מה שהוליד באמצעות כלב ואח"כ (פסוק כה) מה שהוליד באמצעות ירחמיאל, כי בני בנים כבנים, וכלובי הוא כלב: