מלבי"ם על בראשית· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק מט · פסוק ט
גור. מפרש מעלת יהודה שהוא גבור כאריה הזקן, והוא זריז וקל בעניניו כגור הקטין, ובכ"ז אין משלו כאריה שהוא טורף טרף אדם אכל, כי אתה בני עלית מטרף, סלקת א"ע מטרוף טרף, רק מה שהמשלתי אותך לאריה הוא שכלם ייראו מגבורתך עד שיפחדו ממך, כי כרע רבץ, הכריעה הוא כהאריה שיכרע על ברכיו והרביצה הוא בהלביאה שי"ל גורים, כמ"ש יחדו ירבצו ילדיהן, ור"ל כרע כארי ורבץ כלביא, [הלביא הוא בעת שי"ל גורים], מי יקימנו לא יש מי שיערב לבו להקים אותו כי בנפשו הוא, כן לא יקרב אליך איש למלחמה. על כן,